צעיר ערבי משכיל?

מג'אדלה, ממש כמו הרבה מהשרים המכהנים כיום – לא ראוי להיות שר. לא כי הוא ערבי, כפי שגורסת טרטרינה טרטרמן, הרעשן הלאומי. בנושא זה כדאי דווקא שתקשיב לראש מפלגתה, אביגדור ליברמן, שהצהיר שכל אזרח הנאמן למדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ראוי לכהן בכל משרה; בכך שירטט ליברמן קו לגיטימי המפריד בין החברים הפלסטינים של אבו טיר מהמפלגות הערביות, והישראלים הערבים חפצי הדו קיום מהמפלגות הציוניות.

ובכל זאת, למרות שלא טען שמג'אדלה אינו ראוי לכהן כשר, לליברמן הייתה בעיה עם הליך המינוי; זאת כיוון שעמיר פרץ מינה את מג'אדלה לשר כי הוא רוצה את קולות הערבים בפריימריס. וואלה?! איזו הפתעה. קוראים לזה פוליטיקה וזה עיניינה הפרטי של מפלגת העבודה. ליברמן רשאי היה להתנגד למינוי בהצבעה בממשלה. הוא בחר שלא לעשות זאת.

אז מדוע המינוי בכל זאת אינו ראוי? כיוון שהאיש בעל השכלה תיכונית בלבד, חסר ניסיון, עם קריירה ציבורית מינימלית, ובעל נגיעה אפסית לתחומים חוץ מגזריים- בקיצר, אין לו את הכישורים. פרץ יכול היה למנות את ח"כ נאדיה חילו לשרה, אבל הוא בחר שלא; ייתכן שהיותה של חילו אשה משכילה ורהוטה, בעלת רקע ציבורי נרחב, פוגע ב"ערביות" שלה. ולמה לו לצאת דווקא עכשיו באמירה נגד דיכוי הנשים, הפטריאכליות, והמוסד המפוקפק של "כבוד המשפחה" במיגזר הערבי? לעומתה, מג'אדלה הוא ערבי בדיוק כמו שערבי "צריך להיות". מי יודע, אולי פרץ בסה"כ צריך מישהו שיעביר "ויש" על שולחן הממשלה בתום הישיבה.

השבוע עבר לבסוף התקציב המיועד למשרדו של ליברמן. לרגע חששנו שהוא נדון לאיים אסטרטגית מלישכת הח"כ שלו ולא מלישכת השר לאיומים אסטרטגיים. ישנם כל כך הרבה תפקידים שליברמן יכול למלא על הצד הטוב ביותר; השר לביטחון פנים, שר התשתיות, שר התמ"ת. אך אולמרט עשה דייסה ולליברמן לא נשאר- מה שהוביל ליצירת תיק "האיומים האסטרטגיים".

אז נכון שהמשרד מיותר, לא כיוון שלא צריך חשיבה אסטרטגית, אלא כיוון שבהיותו מופקד על כלום, החשיבה לא תיתרגם לצעדים בפועל; אך יש לזכור שישראל ביתנו היא המפלגה היחידה שנמנעה מלהשתתף בחאפלת הלשכות של הקואליציה. הנה לכם מפלגה של 11 ח"כים המסתפקת בשר אחד. לו שאר המפלגות היו נוהגות כך, היה נותר הרבה יותר כסף עבור סל התרופות והרבה פחות שרים חסרי מעש.

אבל למי היה מה לומר בנושא אם לא לסנשו פאנשה של פרץ, שלי יחימוביץ'? "מדובר כאן במשרד פיקטיבי, שאין בו שום צורך, אלא למלא קוניקוטורה פוליטית. אני לא מבינה איך תפח המשרד על חשבוננו. לכן אין שום סיבה בעולם שנצביע עבורו". עקרונית יחימוביץ' צודקת, עכשיו רק במטותא שתסביר לי מדוע העבודה מסכימה לתקצב שר מטעמה לכל שלושה חברי כנסת מכהנים, וזה באמת "על חשבוננו". באותה הזדמנות שגם בשקט בשקט תסבר את אוזני מדוע שלום שימחון יכול לקבל תיק מופלץ כ"שר לפיתוח הכפר", ואיתן כבל יכול להתמנות לשר הממונה על הכיסא שלו, אבל ליברמן לא? אה, נו זה ברור, הלוחמת הדגולה נהייתה לפוליטיקאית.

עוד לא נכנס הרמטכ"ל החדש , אשכנזי, ללשכתו וכבר הספקנו להכיר את כל "החברים של". אצל לונדון וקירשנבאום מתראיין חבר שלו ומספר עד כמה אשכנזי ביקש שלא לעשות לו יח"צ. אשתו של הרב אלוף מספקת כותרת ראשית פופוליסטית בעיתון יומי, בעיתון אחר חברים למושב מספרים לנו איך דפק פזצטות בגנון; בעיתונות המקוונת חברים מגולני מפזרים דבש מעל כל פונט; בטלוויזיה, פסאודו כתבות פרופיל עם השכנה של אשכנזי, המדריך בתנועה, הבן דודה מדרגה שנייה, והאיש שרוחץ לו את האוטו. כך בכל חור אפשרי אנו מקבלים עוד ועוד "שעות גבי". בדרך, באקט אבירי, לא שוכחים החברים לבעוט עוד קצת בגוויתו של הרמטכ"ל היוצא דן חלוץ.

אני מחזיק אצבעות לרמטכ"ל שיבריא את צה"ל, יגביר את מוכנותו, וישקם את אמון הציבור והחיילים בקצונה הבכירה, משום שהצלחתו של הרמטכ"ל היא הביטחון שלי, כמילואימניק וכאזרח. אבל איך לומר? באופן אישי הקמפיין "החברים של גבי" עושה להקיא. אם מישהו צריך עוד דוגמא לפוליטיזציה של צה"ל – הרי לכם.

הדבר המייאש הוא שקיים יסוד סביר להנחה שככל שחברי המטכ"ל עושים למען תדמיתם, כך הם עושים פחות למען החיילים, הצבא והאזרחים. בכל אופן כדאי שבכיריי המפלגות הגדולות יהיו בהיכון כיוון שכל הסימנים מראים שגם הכוכב העולה הזה בשמי צה"ל כבר מכין לעצמו נחיתה רכה בספסלים הראשונים של אחת ממפלגותיהם.