איזה יום יפה

שרת החינוך יולי תמיר נתקלה בבעיה קשה ומביכה: איך מסבירים לתלמידי ישראל מה קורה עם הנשיא קצב? שיעורי חינוך מיני על מה זה אונס? שעת חברה על הטרדה מינית ומשמעותה, על אף הצחקוקים הלא ראויים שתתקל בהם המורה? שיעור בתקשורת? תמיכה נפשית עם היועצת?

יש לי הצעה חדשנית עבורך, השרה תמיר: בואי נכריז על היום בו נודע כי נשיא המדינה יואשם באונס כ"יום חגיגת הדמוקרטיה". היום שבו נקבע שלא משנה כמה רמה עמדתו של החשוד ועד כמה אשמתו תשפיל אותנו, אנחנו מוכנים להעמיד אותו לדין. היום בו הוכרע כי גופה של אישה הוא שלה ושלה בלבד, ויועמד לדין כל אדם שכפה עליה מגע שלא ברצונה, גם אם עשה זאת באיומים ולא בכוח – ולא משנה גם אם התעכבה בתלונתה, וגם אם המועמד לדין עשה זאת בעודו בשירות המדינה. היום בו נוצרו נהלים גם להדחת נשיא, והעם למד להודות בטעותו ולומר – בחרנו אדם לא נכון. עכשיו נחליף אותו.

ביום חגיגת הדמוקרטיה ילמדו התלמידים גם אזרחות וגם חינוך מיני, וגם תקשורת, וגם משפטים. בהתאם לגילם, הם ילמדו מהו הליך משפטי, מה משמעותו של כתב אישום, וידונו במשפט "זכאי עד שהוכחה אשמתו", בחשיבותו ובבעייתיות שלו. בשיעור תקשורת הם ילמדו על כוחה של התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, בחשיבות שיש לה בחשיפת מחדלים – הגדולים ינהלו גם דיון האם בכוחה להשפיע על דעת הקהל כוח משחית. הכיתות ילמדו על מהו אונס ומהי הטרדה מינית, למה הם מהווים פשע גדול דיו כדי שרק האישום בהם יכול להביא ראש ממשלה לדרוש מהנשיא שלו להתפטר. בבתי ספר שגם מלמדים רטוריקה ינתחו את הנאום של הנשיא, ולמה אף אחד לא מאמין לו.

וכולם ילמדו על הליך הבחירות, על החשיבות שיש בבחירת אדם מתאים, בלמידת אופיו ודמותו לפני שמשלשלים את הפתק עם שמו לקלפי. זה שיעור חשוב שהדמוקרטיה הישראלית לומדת היום, ומי ייתן ותעמוד במבחן שלו בהצלחה. וכל שנה, ביום חגיגת הדמוקרטיה, יעסקו התלמידים בשיעורים האלה, ואז יחזרו הביתה, יניפו דגל ויחגגו גם עם ההורים את הדמוקרטיה הישראלית, שהוכיחה שלמרות הכל היא עדיין מאמינה בשלטון החוק על פני שלטון המינוי, מקדשת זכויות אדם מעל הכסא, ומוכנה להגיד: טעינו. עכשיו נחליף.