הנאום המלא של הנשיא קצב

"במשך שישה חודשים האחרונים משפחתי, אני, חברי בארץ ובעולם עומדים בפני מתקפה ארסית, איומה, חסרת תקדים, כאשר מידע שקרי ונבזי מגיע לכל בית בישראל והופך את כבודי כאדם, כאזרח וכנשיא למרמס. על אף הלחצים וההשפלה, כיבדתי במשך כל ששת החודשים האחרונים את החוק, נמנעתי מלהביא את גרסתי בני אזרחי ישראל, נמנעתי מלהגיב כדי לא לשבש חקירה. כן, נשיא המדינה מכבד את החוק. כך עשיתי בכל דרכי הציבורית.

"ממש כמו שבימי הטובים לא נתפסתי לסחרור גבהים גם בימים הקשים האלה אני לא מתכוון להשפיל את ראשי ולהנמיך את כבודי. אאבק עד כלות נשמתי גם אם יהיה צורך לנהל מלחמת עולם כדי להוכיח את חפותי, כדי לנקות את שמי שהוכפש. ככל שיעבור הזמן כל אחד מכם אזרחי ישראל יבין את גדול העוול הנורא שהתרחש כאן.

"אזרחי ישראל, אל תאמינו לשקרים. אין שתי אמיתות, יש אמת אחת בלבד. עברתי מסע רדיפה מהגרועים שחברה מוסרית אנושית יכולה לספוג. נרקמה פה עלילה שפלה, כואבת, שגורמת לנו סבל וייסורים. אני מעריך שגם אתם, אזרחי ישראל, עוברים כאב נוכח הפרסומים האיומים וודאי בני העם היהודי בעולם.

"במשך החודשים האחרונים מקבלי ההחלטות נכנעו ללינץ' התקשורתי. שמעתם מדי ערב, מדי שעה, פרטים נתונים, פרשנויות, על מעשים איומים של נשיא מדינת ישראל. שמעתם סיפורים מסמרי שיער שהצטיירו כעובדות, ראיתם כתבים חסרי אחריות, מתייצבים ומכריזים על אשמתי מבלי לבדוק. חובתם העיתונאית היתה לעשות בדיקה.

"אינני מכיר אדם שיכול היה לשרוד את התקופה הקשה הזו. שרדתי כי אני יודע את האמת. בבית המשפט של התקשורת אין צורך בראיות, בהוכחות, בעובדות, מספיקה טענה של צד אחד בלבד. בבית המשפט הזה הורשעתי, נשללה ממני אפשרות להגן על כבודי, גורלי נגזר בטרם השמעתי מילה אחת, בטרם היתה לי הזדמנות להיפגש עם היועץ המשפטי לממשלה ולהשמיע את גרסתי. איש מכם לא ראה עדות אחת. אין שום ראיה הוכחה לטענות הקשות שמשמיעים כנגדי.

"הלחץ של התקשורת מדי יום היה כבד מנשוא. ב-2007 כל אדם יכול לגשת למשטרה ולהעליל עלילה מתוך יצר של נקמה או חשבון אחר ולקבל מיד כותרות מרעישות. זה קרה לי וזה יכול לקרות לכל אחד מאזרחי ישראל. לא הכרתי את האדם שציירתם בכותרות, לא הבנתי איך אפשר לייחס לי את המעשים. נאחזתם ביצר לטרף עד שלא נתתם לעובדות לבלבל את המטרה שהצבתם.

"לא עצרתם לרגע לשאול את עצמכם אולי בכל זאת מדובר בעלילת קשר, בכזב. אף אחד מכם לא הישיר את עיניו לעובדות הפשוטות, איש מכם לא עשה תחקיר לכל הטענות שהושמעו. אף רדיו, עיתון, טלוויזיה, לא עשה תחקיר. עברתם על כל כללי האתיקה העיתונאית במטרה אחת להכפיש את נשיא המדינה.

"אני יודע מה כאב לכם: שאני נבחרתי לפני שש וחצי שנים. אתם כתבתם כשנבחרתי – 'זה סוף לציונות'. אני צריך להתבייש או אתם, שככה אתם עוברים על החלטה דמוקרטית"?

"בכאב עמוק שמעתי את כל ההטחות שאין להן קשר וחצי דבר למציאות. כאשר תתברר האמת אתם תוכו בהלם. לא הייתי מסתכן באמירה כל כך נחרצת והחלטית אילולא ידעתי את האמת שאתם אינכם יודעים.

"זכיתי בשישה חודשים האחרונים לתמיכת אישי רוח, אנשי מדע, אזרחי ישראל מכל המעמדות, והם גם כן נתנו לי כוח לעמוד מול המתקפה האיומה הזאת. את האמת שום נייר עיתון לא יוכל להחליף.

"אני בשירות הציבורי למעלה מ-35 שנה. לא פגעתי בשום גבר או אישה, ניהלתי את דרכי בניקיון כפיים, בדרך ישרה, גם כאשר יריבי עשו הכל כדי לפגוע בי. ראיתי את עצמי כסמל לכל אלה שאינם שייכים לאותה קליקה אליטיסטית, שנולדו עם כפיות כסף בפה, שסגורה בפני אחרים, ויש רק להם את הזכות לייצג את אזרח ישראל. מנין האיבה, השנאה היוקדת הזו שלהם, יצר הטרף הזה שגברו על כל אמת ובלבלו את שיקול הדעת שלכם?

"לצערי הרב, לא עלה בידי למנוע את יצר הנקמה והכעס מצד אנשים שעבדו איתי שנים רבות, ושמרו טינה וחיפשו, חיכו לשעת כושר כדי לנקום. באמצעות הסתה ואווירת הסתה. לא העליתי על דעתי שיצר הנקמה של אנשים שפוטרו על ידי, או כאלה שלא זכו לקבל את מה שציפו, יהפוך לכתב אישום מעשים הרחוקים ממני, מאישיותי, מדרכי, ממסורתי, מהדרך שבה חונכתי, מהדרך שאני מחנך את ילדי. לא ביצעתי אף מעשה מאלו המיוחסים לי.

"גם נשיא הוא בן אדם, משפחתו איננה עשויה מפלדה, ואינה שונה מכל משפחה אחרת. איני מאחל לאף אחד, גם לא לשונאי, את מה שעבר עלינו בששת החודשים. אני חוזר ומתחייב בפניכם - ההאשמות הן האשמות שקר. בסופו של דבר לא יירשם בתולדות מדינת ישראל כי הנשיא השמיני של ישראל אשם בפלילים. אבל יירשם מרדף בזוי, ציד מכשפות אחר הנשיא השמיני של מדינת ישראל".

"האינטרס האישי שלי הוא להתפטר מיידית. הצלחתם לעקור את החדווה שבכהונה המכובדת של נשיאות מדינת ישראל. אבל מול הרמת ידיים וכניעה אני ניצב גם מול עלילות כזב, גם כאשר החוק הוא לצידי. האמינו לי אזרחי ישראל, נוח לי להתפטר. עייפתי מהרדיפה שרודפים אותי, ממעשה הציד שעורכים נגדי.

"הראיות הן לצידי, החוק לצידי, ההוכחות לצידי. אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום, והוא טרם החליט, הוא שוקל, הוא כותב לפרקליטי כי 'היו דברים מעולם'. כלומר היו מקרים שביטל את כוונתו להגיש כתב אישום. אם יחליט כך, אני מתחייב להתפטר מיד ללא שום דיחוי כפי שסוכם בבג"ץ.

"מה צריך לעשות אדם שמעלילים עליו? היועץ המשפטי לממשלה טרם החליט, החוק לא מחייב אותו, מה צריך לעשות אדם כזה? להודיע על התפטרותו בגלל הלינץ' התקשורתי?

"האם רוצים לבלבל פה בין הרשויות? האם הרשות המחוקקת רוצה להיות רשות שופטת? האם רוצים עירוב תחומים מלא מבלי ששמעו את העדות שלי וכולם ניזונים רק מהתקשורת העוינת? מה יודעים חברי הכנסת שתובעים התפטרות על הראיות?

"אני לא אשתף פעולה עם מי שרוצה להוציא אדם להורג ללא משפט! לא אשתף פעולה עם המהלך הזה. לא אשתף פעולה עם אף מהלך שהופך את הרשות המחוקקת לשופטת. המקרתיזם קם לתחיה כאן בישראל, ואחת הסכנות הגדולות ביותר הוא שיתוף הפעולה בין התקשורת לבין משטרת ישראל. בכל מדינה התקשורת היא המבצר של זכויות יסוד, של כבוד האדם וחירותו".

"הפרשה האיומה הזו החלה בתחילת יולי 2006. הזמנתי את היועץ המשפטי לממשלה לבית הנשיא, ודיווחתי על חשד לסחיטה. העברתי לו מסמך מפורט, שלא בחן שום משפטן. כתבתי אותו לבד, לא נועצתי בעורך דין, כי לא היה לי צורך. לא היה לי שום חשש. אדם סביר שעה מעשים לא חוקיים יזמין את היועץ המשפטי לממשלה אליו?

"אמרתי ליועץ המשפטי לממשלה - תחליט אתה אם זו עבירה פלילית או לא. הצעתי לו באותה שיחה- תשקול להוציא צו איסור פרסום על הנושא, כדי שתוכלו לנהל חקירה סמויה. במשך שישה חודשים לא הוטל איפול של שעה על הפרשה.

"רק גילה ואני ידענו על הפגישה, וזה דלף לתקשורת. אמרתי לו - מר מזוז, התקשורת קיבלה הדלפה. הוא אמר לי - אני לא מתכוון לא לאשר ולא להכחיש. אני חשבתי שזו דרך נאותה, כשהתקשורת פנתה אלי לא הכחשתי ולא אישרתי. אבל אחרי יום הופיע היועץ המשפטי לממשלה בכנסת, והוציא הודעה לתקשורת על תוכן הפגישה, בניגוד למה שאמר לי יום קודם.

"עמדו בפני שתי ברירות - להעמיד במבוכה את היועץ המשפטי לממשלה או להבליג. העדפתי להבליג. אני מודה שלא רק כי רציתי להיות נאמן לסיכום עם היועץ המשפטי לממשלה. אני באמת האמנתי שתהיה חקירה סמויה, ואם אני הולך ומאשר את תוכן הפגישה עלולים אלה שמעורבים בפרשה לרוץ לטשטש עקבות, לבדות ראיות. אני לא רוצה להיות מואשם בשיבוש חקירה".

"מעולם לא הוגשה נגדי תלונה במשטרה. לא 12 נשים ולא אשה אחת. מתוך עשרות נשים שנחקרו שלוש מסרו את העדויות הקשות ביותר. הן ביקשו לעבוד איתי בית הנשיא וסירבתי כי ידעתי שאינן מתאימות. הרי יכולתי לקבל אותן לתפקיד פשוט. זו היתה עבורן יוקרה לעבוד במוסד הנשיאות, הן האמינו שהן מגיעות לפסגת הקריירה שלהן. אני עבדתי איתן בעבר וידעתי שאינן מתאימות לעבוד פה.

"הן לא הלכו להתלונן, אבל כשהמשטרה באה אליהן, הן ראו שעת כושר לנקום בי על כך שסירבתי. שלושתן קשורות למפלגה מסויימת, אינני טוען שיש כאן רדיפה פוליטית, שיש בה אווירה של 'מגיע לי'.

"ההדלפות של המשטרה היו קשות מנשוא ועודדו את התקשורת לשפוך את דמי. יש לי אמון במשטרת ישראל, איני מוכן לפגוע בה. את המישגים הללו צריך לחשוף. המשטרה סימנה מטרה להביא להרשעת הנשיא, יש שיתוף פעולה מסוכן בין התקשורת למשטרה.

"בית הנשיא היה עבורי והינו קודש הקודשים של מדינת ישראל. ראיתי את בית הנשיא כפיקדון שהופקד בימי. עמדתי כל השנים בפני כוחות רשע ויכולתי להם. יש לי חשש הלינץ' התקשורתי חזק יותר ויש מי שטיפסו גבוה מדי וקשה להם לרדת ממנו. ההחלטה או התיק לא נשענים על שום ראיה ממשית, אין ראיות איכותיות שמוכיחות את האשמה.

"אני זכאי היום ואשאר זכאי בעתיד, אבל הנזק כבד מנשוא. אלחם עד כלות נשמתי כדי להוציא צדקתי לאור. אני יודע את האמת ומאמין בחפותי, ולכן אני חזק. כתב האישום יהיה לדיראון עולם, לא אני. אני הצלחתי לשמור על חיי משפחתי ועל מוסד הנישואים 37 שנים. חלק גדול מכם לא הצלחתם לשמור על חיי המשפחה שלכם. אני מאחל לכולם את הזוגיות שלי ושל גילה".