השבוע, שר הביטחון, שאול מופז, איים כי ראש הממשלה הפלסטיני המיועד, איסמעיל הניה, הוא בר חיסול. לפניו היה זה אבי דיכטר, ושאר ראשי מערכת הביטחון וכל אותם לובשי מדים בדימוס. מבחינתם, לא משנה שהאיש, שהממשלה הישראלית אישרה לו להשתתף בבחירות (חוץ מבמזרח ירושלים, טוב, נו...) ונבחר בהליך דמוקרטי אמיתי ראשון בישות פוליטית ערבית, הוא בכל זאת בר חיסול.
ישראל מעולם לא חיסלה חברי פרלמנט פלסטינים, כל שכן ראשי ממשלה. "זכות" זו שמורה לגדולים וחזקים מאיתנו, שיכולים בהינף אצבע להתמודד עם ההשלכות של המעשה (לפחות על הנייר), או לקטנים ויחידים, מטורפים מאיתנו. ישראל לא מסוגלת להתמודד עם ההשלכות הרחבות של ביצוע מהלך חמור כל כך. מה גם שהתערבות ברוטלית כזאת במהלכים פנימיים של ישות פוליטית אחרת אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית.
אבל יותר מכך, איזה מטרה אמורים האיומים האלה לשרת? ולא הפעולה, שעל יעילותה אפשר להתווכח עד מחר. הכוונה לאיום. כלפי מי הוא באמת מופנה? את מי הוא אמור להפחיד? את ראשי החמאס הוא לא באמת מפחיד. הרי ישראל לא תבצע מהלך כזה. בדיוק בגלל שהיא לא תוכל להתמודד עם ההשלכות מרחיקות הלכת. לא רק ניתוק הקשרים הרעועים ממילא עם המדינות השכנות, גל הפיגועים והכאוס ברשות, שיחזור אלינו כמו בומרנג. גם מה יצא לישראל מזה? היא תראה כאילו היא לא מוכנה לשלום, ורוצה להמשיך לשלוט בעם הפלסטיני. אם לא פיזית או בפרנסתו, אז בבחירתו הדמוקרטית.
יותר מכך, מהלך שכזה יזיק לתדמית, הבעייתית מלכתחילה, שיש לנו במגרש הבינלאומי. מהלך כזה לא יקבל גיבוי. עם כל כמה שחמאס הוא ארגון טרור, הוא גם נבחר בבחירות דמוקרטיות שלא נראו כמותן במדינות הערביות מעולם. ארצות הברית לא תטפח על כתף ממשלה שתבצע כזה מהלך, שיהיה מנוגד לסיבה שהיא פצחה במלחמה בעיראק: דמוקרטיה במדינה הערבית. ארצות הברית תגנה מהלך של התערבות בפוליטיקה פנימית של רשות אחרת (וחוץ מזה, רק לה מותר).
אז מה הסיבה? אולי זה משרת את קדימה בתעמולה? קדימה נחלשה בסקרים לאחרונה, ואחת הסיבות היא שהחזון שלהם לא ברור. אבל במקום להבהיר לציבור הבוחרים את עיקרי מצעה, היא מפריחה אימרות מיליטריסטיות, שמחדדת את הרושם שנוצר לגבי מהות המפלגה: מפלגה שנועדה לבצע משימה (אחת או עשר, זה לא חשוב). משימה שהיא חזון, הידוע לאיש אחד בלבד: זה שמוטל כבר חודשיים בהדסה, כשהוא מחוסר הכרה. אם הדברים שאמרו מופז ודיכטר נועדו להבהיר את מצע המפלגה, אז הם פספסו את הכוונה. יש כאן איום נטו, לא ביאור התוכנית המדינית שמשמשת נר לרגליה.
ובכלל, איך אמירה כזאת משרתת את קדימה? הרי הציבור רואה באולמרט אחראי לעליית החמאס, כשאיפשר להם להשתתף בבחירות. וגם אם הציבור לא חושב כך עדיין, עד סוף התעמולה בטלוויזיה הליכוד יפמפם את זה טוב טוב לתאינו האפורים. הרי אמירה שכזאת היא הודאה בטעות, גם אם לא במילים של ממש: אנחנו הרשינו לחמאס להשתתף, אבל אנחנו לא מרוצים שהוא זכה, אז נוריד את ראש ה"נחש".
ואולי זה אמור להרגיע את הציבור? ראשי מערכת הביטחון, ובכירי הלשעברים שלה התריעו, אבל התקפלו, ועכשיו הם באים לציבור להגיד לו בעצם שאם הם יפשלו, הניה והחבר'ה, אז אין בעיה להוריד גם אותם. זה ממש פינט'ס הרי, מה זה להוריד את ראש הממשלה הנבחר ברשות? הטייסים רק ירגישו את הרעידה מתחת לכנף. באמת שטויות. בעצם יש כאן ניסיון להרדים את הציבור על ידי מנה מוגדלת של גלולת ההרגעה הכל כך ישראלית: סמוך על סחבק. מקסימום נוריד אותו. בקטנה.
יותר משהדברים מרגיעים, הם מפחידים. אם המשפט הזה נאמר כתעמולת בחירות, אז אבוי לנו. להניף חרב על צוואר מנהיג אחר על מנת לקבל עוד מנדט זה לא מקובל (רק לג'ורג' בוש מותר, מתוקף מעמדו). אם זה כדי להפחיד את ראשי חמאס, ובכן, הם יצאו לטיול בעולם. המשפט הזה לא מרגיע, כי אם אכן יתבצע כזה מהלך, אף אחד לא יכול לצפות את הכאוס שיהיה באזור. אמרות שכאלה גובלות בחוסר אחריות, משום שהן עלולות להוביל לכאוס ברשות בכל מקרה.
אנחנו כבר במלחמה. לא צריך להסלים אותה יותר.
אל תפספס
כותרת פיסקה 2
ישראל מעולם לא חיסלה חברי פרלמנט פלסטינים, כל שכן ראשי ממשלה. "זכות" זו שמורה לגדולים וחזקים מאיתנו, שיכולים בהינף אצבע להתמודד עם ההשלכות של המעשה (לפחות על הנייר), או לקטנים ויחידים, מטורפים מאיתנו. ישראל לא מסוגלת להתמודד עם ההשלכות הרחבות של ביצוע מהלך חמור כל כך. מה גם שהתערבות ברוטלית כזאת במהלכים פנימיים של ישות פוליטית אחרת אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית.
אבל יותר מכך, איזה מטרה אמורים האיומים האלה לשרת? ולא הפעולה, שעל יעילותה אפשר להתווכח עד מחר. הכוונה לאיום. כלפי מי הוא באמת מופנה? את מי הוא אמור להפחיד? את ראשי החמאס הוא לא באמת מפחיד. הרי ישראל לא תבצע מהלך כזה. בדיוק בגלל שהיא לא תוכל להתמודד עם ההשלכות מרחיקות הלכת. לא רק ניתוק הקשרים הרעועים ממילא עם המדינות השכנות, גל הפיגועים והכאוס ברשות, שיחזור אלינו כמו בומרנג. גם מה יצא לישראל מזה? היא תראה כאילו היא לא מוכנה לשלום, ורוצה להמשיך לשלוט בעם הפלסטיני. אם לא פיזית או בפרנסתו, אז בבחירתו הדמוקרטית.