שיוויון בין המינים?

בישראל, ב-1999, נשים השתכרו בממוצע 61%מגברים

מאת דורית אברמוביץ, "הארץ" 19.8.01

דו"ח חדש של שדולת הנשים בישראל מסכם את מעמד הנשים במדינה בשנתיים
האחרונות. מתברר כי שיעור הנשים העובדות אמנם גדל במידה משמעותית,
אבל תנאי העסקתן עדיין נחותים מאוד בהשוואה לגברים. ועדיין, כמעט
כל המנהלים הם גברים וכמעט כל עובדי משק הבית הם נשים


לאחר חצי שנה של מבחנים וראיונות התקבלה מ' לקורס קב"טי תעופה, השייך
לשירות הביטחון הכללי, שהתחיל באוקטובר 0002. כבר בתחילת הקורס נקראה
מ' להנהלת בית הספר, שם הודיעו לה כי יש אתה בעיה של בטיחות בשל
"המסה הקריטית" שלה כאשה לעומת שאר 02 המשתתפים הגברים "הגדולים
והכבדים". "זה הכעיס אותי נורא כי הם ידעו הרי על הצטרפותי לקורס חצי
שנה לפני כן, אז איך זה פתאום התעוררה הבעיה הזאת. הם הבטיחו לי בסוף
השיחה כי אם אכן תתעורר בעיה של בטיחות אתי, הם ימצאו לה פתרון".



שבועיים וחצי השתתפה מ' בכל
האימונים. "נתתי את המקסימום",
היא מספרת, "לא ויתרתי לעצמי
על כלום". באמצע השבוע השלישי
נקראה מ' שוב להנהלת בית הספר.
"הם שוב אמרו לי שיש אתי בעיה
של בטיחות ויותר מכך, הם טענו
כי אני חסרה תכונות של
אגרסיוויות, נחישות ואומץ לב.
שאלתי אותם איך זה בא לידי
ביטוי והדבר היחיד שהם ענו לי
זה ש'או שיש לך את זה או שאין
לך את זה'".

יומיים לאחר שיחה זו הודיעה

הנהלת בית הספר למ' כי היא מורחקת מהקורס. "הם הוסיפו ואמרו לי כי
אין לי כוח ברגליים ושמבנה כף היד שלי לא מתאים". מ' החליטה לערער על
ההחלטה לראש מטה ההדרכה של בית הספר. "אני לא מבינה את עניין
האגרסיוויות. הרי מדובר בתפקיד ניהולי והיכולות הניהוליות שלי בתחום
הביטחון היו מוכרות להם. לא ידעתי שכאן רק מתחילה ההשפלה. הם דחו
אותי כל הזמן בלך ושוב, ביטלו אתי פגישות ואפילו ביטלו שיחה מסוימת
אתי בלי להודיע לי על כך. בשיחה שהיתה לי בסופו של דבר עם ראש מטה
בית הספר הוא אפילו לא זכר במה מדובר והייתי צריכה לגולל בפניו מחדש
את כל הפרשה. אני זוכרת שהוא אמר לי, והוא בטח יכחיש את זה היום,
שידוע לו שיש בעיה של שוביניזם בגוף הזה. לאחר ארבעה חודשי המתנה הם
הודיעו לי סופית שהם דוחים את הערעור שלי ומדיחים אותי כי אני לא
מספיק אגרסיווית בשבילם".

בצעד שלאחר ייאוש פנתה מ' לשדולת הנשים בישראל. "הם בדקו עבורי אם יש
אפשרות להגיש בג"ץ בעניין הזה, אך לבסוף הודיעו שהם יעזרו לי לנהל
מאבק ציבורי. לפני האירוע הזה לא הבנתי בכלל את העניין הפמיניסטי.
הייתי בטוחה שאם אשה רוצה אז היא תוכל להשיג הכל. הייתי תמימה. כיום
אני יודעת שעובדת היותך אשה עומדת לך למכשול. את יכולה להיות מוכשרת,
מקצועית ועם יכולות פנטסטיות, אבל עדיין את תקרת הזכוכית לא תוכלי
לעבור".

במשרד ראש הממשלה מוחים על טענותיה של מ'. "אין נשים שעברו את הקורס
הנ"ל", עונה יועצת תקשורת במשרד ראש הממשלה. "מ' היתה האשה הראשונה
ששובצה לקורס. יחד עם זאת, ישנן כמה נשים שעברו בהצלחה קורסי לחימה
ברמה גבוהה והן משמשות בתפקידי אבטחה במגזרים שונים. הטענה של מ'
בדבר יחס מזלזל היא חסרת כל בסיס. הטיפול בחניכה לא רק שהיה מכובד
וענייני, הוא היה אוהד בעליל. לאחר הרחקתה פנתה מ' לראש המטה. היחס
לחניכה בשיחה זו היה ענייני ואף ידידותי".

"החלטתי לעשות דברים אחרים", אומרת מ' בצער, "עברתי לתחום הקמעונאות.
חזרתי לתפקיד הנשי המיועד לי".

הפער מתחיל כשהן מתחתנות

המקרה של מ' הוא רק אחד מאלפי מקרים, שנחקרו ותועדו בשדולת הנשים
בשנתיים האחרונות. לאחרונה סיימה השדולה לערוך דו"ח המסכם את מעמד
האשה בישראל בשנים -1999-2000. "אנחנו מפרסמות את הדו"ח הזה", אומרת
רינה בר-טל, יו"ר שדולת הנשים, "כי חשוב לנו שאנשים וממסדים בארץ
יידעו מה קורה עם נשים בכל התחומים. הדו"ח הוא כמו תנ"ך שמתאר מה
קורה לנשים בבריאות, בעבודה, בפוליטיקה".

הפרק המרכזי עוסק במצב הנשים בשוק העבודה. "המטרה שלנו", אומרת ברטל,
"היא להניף את הדגל שאומר שאחוז מאוד גבוה מעובדי הצווארון הכחול הן
נשים ושההתייחסות אליהן היא לא שוויונית בעליל".

ממצאי הדו"ח מעידים על ההתקדמות שחלה בהשתתפות נשים בשוק העבודה.
שיעור הנשים המועסקות כיום מגיל 15 ומעלה הוא 47.3%, כמעט כפול
משיעור הנשים שהיו מועסקות לפני ארבעים שנה, אך עדיין נמוך משמעותית
משיעור הגברים המועסקים במשק - 60.5%. למרות העלייה המוכחת בהשתלבות
נשים בשוק העבודה בישראל, עדיין נותרה בעינה המגמה של חלוקת משלחי
היד למקצועות "גבריים" ו"נשיים40% מהנשים בשוק העבודה מרוכזות
בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, 93% מכלל עובדי משק הבית הם נשים
ו- 73%-מהנשים העובדות מועסקות במשרות פקידותיות. נתונים אלה בולטים
במיוחד לאור העובדה שיותר ממחצית מהגברים העובדים בישראל עוסקים
במקצועות ניהול.

"לנשים בישראל יש סיכויים קטנים ביותר להגיע לעמדות מפתח", אומרת
ברטל. "מסלול החיים של האשה הוא נדוש וידוע מראש. היא משתלבת בשוק
העבודה כשהיא צעירה ובלי בן זוג. המחקרים מוכיחים שבחמש השנים
הראשונות שווה קידומן של הנשים לזה של הגברים. ברגע שהיא מתחתנת
מתחיל הפיצול בינה לבין הגבר. הוא לרוב משתכר יותר ממנה והיא מאבדת
את הלגיטימציה להמשיך בקריירה שלה".

הדו"ח מציין שלא רק שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אלא גם היקף שעות
העבודה שונה בין המינים. בשנת 1999 עבדו נשים בממוצע רק 35.5שעות
בשבוע, לעומת 46.6 שעות אצל הגברים. לאורך ארבעת העשורים האחרונים
אפשר לראות ששיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית גבוה משמעותית מזה של
הגברים. בשנת 1999 יותר משליש מהנשים בישראל עבדו במשרה חלקית לעומת
15%בלבד מקרב הגברים.

המניע הנפוץ ביותר לעבודה חלקית אצל הגברים הוא היותם סטודנטים בתהליך
רכישת השכלה. אצל נשים הסיבות שונות, ובהן אי מציאת עבודה במשרה מלא