התגרש מאשתו לטובת הבת שלהם

הם נפגשו לראשונה כשהיתה בת 7 וחצי. הוא התחתן עם אמה הגרושה והפך להיות אביה החורג. לאם ולבעלה החדש, שעברו בינתיים להתגורר בחו"ל, נולדו שתי בנות משותפות. אז החליט האב לאמץ רשמית את בתו החורגת ותוך זמן קצר הפך לאביה החוקי.

המאומצת גדלה. בגיל 20+ היא הבינה שהיא מאוהבת באביה המאמץ. היא נהגה לבלות עמו שעות ארוכות בעוד שיחסיו עם אמה התערערו. לטענת האב, הוא הופתע מאוד מווידויה של בתו, כי חייה אינם חיים בלעדיו. עד מהרה החליט לעשות מעשה, לעזוב את אשתו ולעבור לגור עם בתה - בתו. מאוחר יותר התגרש מהאם ואף הביא איתה צאצא נוסף לעולם - ספק בן, ספק נכד.

שתי הבנות המשותפות של בני הזוג והאם הגיבו קשה לגילוי, אבל הזמן, כנראה באמת מרפא הכל, כי המשפחה הצליחה להתרגל לסדר החדש והאם אף אמרה לאחרונה בשיחה עם פקידת סעד, שהיא תומכת בבתה וברצונה. כל בני המשפחה המורחבת מתגוררים במרחק לא רב זה מזה והאב אף עובד עם אחת מבנותיו הביולוגיות ועם בת זוגו (בתו המאומצת).

בשל המצב המשפטי המורכב, בו מנהל האב חיי אישות עם בתו, פנו השניים לעורך דין אשר פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בבקשה לבטל את האימוץ. ב"ידיעות אחרונות" טען עו"ד שחאדה אבן-ברי המייצג את בני הזוג, כי בגלל שהאימוץ נעשה רק לצורך עליית המשפחה ארצה, ומכיוון שבשום שלב לא נוצרו יחסי אב-בת, צו האימוץ צריך להתבטל.

האימוץ בוטל. השופט פנחס אסולין קבע, כי "ניתן לקבוע שמאז ניתן צו האימוץ הלך והתרוקן הקשר שבין המבקש והמבקשת מיחסי הורות, כשיחסי הורות אלה נדחקו ונסוגו מפני היחסים הזוגיים שהלכו והתפתחו, כשלידת בנם המשותף נתנה ביטוי חיצוני לאותם יחסים זוגיים".