ר'ולה דיב, אזרחית ישראלית מחיפה, כועסת על התקשורת. "בשבוע האחרון נרצחו בישראל שתי נערות. ביום חמישי נרצחה נערה יהודיה מהגליל. אתמול נרצחה נערה ערביה מרמלה. המקרה הראשון פתח את מהדורות החדשות של אותו ערב. המקרה השני נדחק לשולי הכותרות. מישהו כנראה החליט שכשרוצחים נערה ערביה זה לא כל-כך חשוב".
הרצח ברמלה התרחש אתמול בצהריים. בסביבות 12:00 התקבל במשטרה דיווח על יריות בשכונת ג'ואריש. זמן קצר אחרי נמצאה גופתה של צעירה בת 19. כיוון החקירה המרכזי של המשטרה הוא רצח על ''רקע כבוד המשפחה'': הנרצחת הייתה נתונה במשך זמן רב לאיומים.
"בגלל התעלמות תקשורתית, בין היתר, אין בישראל מודעות למקרי רצח על הרקע הזה. אנשים לא מודעים לכך שמדובר בתופעה רחבה ומסוכנת", מסבירה דיב, פעילה בעמותה הפמיניסטית 'כיאן', שנאבקת למגר את התופעה.
"הממשלה, התקשורת והציבור הרחב מתייחסים בזלזול למקרי רצח על רקע כבוד המשפחה", אמרה לוואלה! חדשות עורכת-הדין עולא שתאווי, מהמוקד המשפטי של עמותת 'כיאן'. לדבריה, "הגישה הכללית היא שמדובר בנושא פנים-ערבי, ולא צריך להתערב. אותה גישה קיימת בתוך הרשויות הערביות, שרואות ברציחות 'נושא פנים-משפחתי' שאסור לפעול לגביו. הנשים משלמות את מחיר ההתעלמות".
והמחיר כבד. בשנתיים האחרונות נרצחו בישראל יותר מ-20 נשים על-רקע כבוד המשפחה. ברוב המקרים, חקירת הרצח הסתיימה ללא הגשת כתבי-אישום, והתיק נסגר. "העובדה שכל-כך הרבה תיקי חקירה נסגרים בלי כתב-אישום, מבהירה מה מידת החשיבות שהמדינה מייחסת לנושא", אומרת עו"ד שתאווי.
גם במקרים בהם מוגש כתב-אישום, מוסיפה עורכת-הדין, קיימות בעיות. "מעמידים לדין את היורה, או הדוקר. אבל לא נוגעים בשותפים לפשע. מה לגבי המשפחה שמעודדת ומדרבנת את הרוצח? מה לגבי השכנים שיודעים מה הולך לקרות ושותקים? מה לגבי אנשי הדת שתומכים ברצח ומשתיקים ביקורת? האנשים האלה אשמים בדיוק כמו הרוצח, אבל אותם לא חוקרים או מעמידים לדין".
יודעים, ושותקים
רוב הציבור הערבי בישראל, טוענת עו"ד שתאווי, מתנגד לרצח על רקע כבוד המשפחה. "הבעיה במגזר הערבי דומה למקרי אלימות במשפחה במגזר היהודי, ובכלל בעולם. רוב האנשים, גברים ונשים, מתנגדים לאלימות במשפחה. אבל כאשר השכן שלהם מכה את אשתו, הם לא מתערבים. הם יודעים, ושותקים. מתוך פחד, או עצלנות, או סתם אדישות".
ר'ולה דיב טוענת שאחת הבעיות הקשות היא חוסר נגישות של המשטרה לנשים ערביות. "כאשר אישה ערביה מחייגת 100 בשעת חירום, אין לה אפשרות של מענה בערבית. בשנים האחרונות קרה מספר פעמים שנשים התקשרו למשטרה במצב חירום, ופשוט לא הצליחו להסביר את עצמן, במצב של סכנה ומחסור בזמן. השוטרים לא הבינו מי מאיים עליהן, או איך אפשר להגיע אליהן. חייבים לשים במוקדי 100 נציגים דוברי ערבית".
עו"ד שתאווי טוענת שהמשטרה צריכה להתאמץ יותר. יחד עם זאת, היא מוסיפה, אין לפטור מאחריות את הציבור הרחב. "בנוגע לאלימות נגד נשים יהודיות, ערביות ואחרות האחריות היא של כולנו. לא מספיק לגנות ולצקצק בלשון. צריך לעשות דה-לגיטימציה מוחלטת לכל מי שנוקט באלימות. לנדות את האנשים האלה מהחברה שלנו".
בנוסף, אומרת עורכת-הדין, יש לפעול למען חיזוק מעמדן החברתי והכלכלי של נשים. "אלימות נגד נשים פורחת במקומות בהם מעמד האישה הוא נחות. אסור לחשוב שמדובר בבעיה של מגזר כזה או אחר בלבד. הנשים צריכות לאחד כוחות. זה המאבק של כולנו".