המלצתם ולכן תשלמו

רפחות משנה חלפה מאז הפך עמיר פרץ מהבטחה גדולה לאכזבה מהדהדת. הפסד מכאיב בבחירות, שינוי אג'נדה ומלחמה אחת הפכו את פרץ לשק חבטות מדמם. פרץ הוא היו"ר החמישי של מפלגת העבודה מאז רצח רבין, מפלגה שהפכה בעשור האחרון למפלגה שאוכלת את מנהיגיה ורצה לספר לחבר'ה. טורנדו המנהיגות בעבודה ממשיך לשאוב פנימה מתיימרים ולהשליך אותם החוצה ללא רחמים, לקול מצהלות ההמון.

מדהים, אבל רק כשניים עשר חודשים חלפו מאז הצליח פרץ לגייס כוחות חדשים ולנשוף רוח במפרשים המתפוררים של מפלגתו. אז, באותן חמש דקות של עדנה, בישרו העיתונים מדי יום על מצטרפים חדשים ונוצצים למפלגה ותחרות סופרלטיבים ערה התנהלה בין החברים החדשים לפרץ, האיש והחזון.עוד בטרם החלו תשדירי התעמולה טרחו רבים מחברי רשימת העבודה למתג את עמיר פרץ כשילוב נדיר בין מנהיג פועלים, מדינאי מתון ובשורה לאומה.

פרץ, כידוע, איכזב. סדר היום החברתי הושלך לטובת משרד בקריה, המלחמה בלבנון חשפה תפקוד ירוד של מערכת הביטחון והישיבה ליד אביגדור ליברמן הציגה את פרץ כמנהיג עם עמוד שדרה אידיאולוגי גמיש במיוחד. שנה אחרי, ויו"ר המפלגה נלחם על חייו הפוליטיים ונערך לקרב מאסף על שאריות המבצר אותו כבש אך לא מזמן. מהצד השני של המגרש פוגש פרץ יריבים מוכרים: עמי אילון קורא עליו תגר וברוורמן מחרה מחזק אחריו. אלו שהמליכו, רוצים עכשיו לחסל.

אך איפה הם אותם "סלבס פוליטיים" שטענו כי פרץ יביא שינוי? מדוע צריך הציבור להתייחס היום ברצינות לאלו שטעו טעות מרה כל כך רק לפני שנה? מדוע נאמניו ומוקיריו של פרץ אינם נאלצים לשלם את מחיר הכישלון? הרי הם היו אלו שקראו לציבור להצביע בעד עמיר פרץ - הם אלו שאמרו כי רק בחירתו של פרץ ליו"ר המפלגה שכנעה אותם להצטרף לעשייה ציבורית. מה הנזק שנגרם לעמי איילון על כך שהצהיר כי "לעמיר פרץ יש יכולת להכיר במגבלות הכוח ולרסן עצמו לתחום האפשר"? האם אילון, ברוורמן ויחימוביץ' שהחזיקו את הבמה התקשורתית עליה ניצב פרץ אינם צריכים להינזק מקריסתו הפוליטית של האחרון?

התשובה נעוצה בזיכרון הקצר של הציבור. במדינה בה ראשי ממשלה כושלים חוזרים לזירה הפוליטית מכובסים ונקיים לאחר כמה שנים בהם "עשו לביתם", מי יעז לבוא בטענות לחברי כנסת שניסו להמליך את פרץ מבלי להכיר את אופיו, יתרונותיו ומגבלותיו. הדחתו של פרץ (אם אמנם יפסיד בבחירות לראשות המפלגה במאי) אסור לה להפוך לתכלית הכל. יש לבוא חשבון פוליטי לא רק עם פרץ, אלא גם עם הפמליה הרועשת שליוותה אותו. טוב יעשו נאמניו לשעבר אם יכו על חטא, יסבירו כיצד ולמה טעו וישכנעו מדוע יש לתת בהם ובשיקול דעתם אמון פעם נוספת.