מראשית החורף נכנסו לכנרת כמחצית מכמות המים הנכנסים לכנרת בממוצע בתקופה זו, כך מדווחת חברת [[מקורות]]. בחברה מציינים כי החורף שעבר היה שחון מבחינת היבולים ההידרולוגיים ל[[כנרת]] ולאקוויפרים, וכניסות המים הזמינים לכנרת בחודשים נובמבר 2005 עד אוקטובר 2006 הסתכמו בכ-272 מיליון מטר קוב בלבד, כ-65% מממוצע הכניסות הרב שנתי לכנרת. המפלס המירבי לעונה זו בכנרת, שנמדד בתחילת חודש מאי, היה 210.675- מטר. עליית המפלס החורפית הסתכמה ב-107 ס"מ בלבד, לעומת 123 ס"מ בחורף 2004 ו-202 ס"מ בחורף 2003.
המפלס המינימלי לסתיו 2006 היה 212.20- מטר בסוף דצמבר. מפלס זה נמוך בכ-45 ס"מ מהמפלס המינימלי אשתקד. לדברי רפי איפרגן, סמנכ"ל להנדסה ולטכנולוגיה במקורות, חודש אוקטובר 2006 היה גשום בכל רחבי הארץ, וכמויות המשקעים היו בין 300%-100% מהממוצע הרב שנתי לחודש. אך לאחר מכן, נעצרו הגשמים לתקופה של כחודש ימים, האדמה התייבשה וצריכת המים חזרה לרמתה הקיצית.
איפרגן ציין כי לקראת סוף דצמבר היו שתי מערכות גשם שהמטירו בעיקר באזור המרכז והחוף. נכון לסוף חודש דצמבר, ירדו באזור צפון הארץ והכנרת כ-70%-60% מהממוצע הרב שנתי לתקופה, ובמרכז הארץ וצפון הנגב ירדו כ-100%-80% מהממוצע הרב שנתי לתקופה. כניסות המים הזמינים לכנרת בחודשים אוקטובר-דצמבר 2006 מסתכמות בכ-30 מיליון מ"ק, כ-43% בלבד מהממוצע הרב שנתי לתקופה. עקב עצירת הגשמים, מפלס הכנרת, שהתייצב, ואף עלה בכ-2 ס"מ כתוצאה מגשמי אוקטובר, חזר לרדת.
"חייבים להגדיל היקף ההתפלה"
צריכת המים בשנת 2006 מסתכמת בכ-1,436 מיליון מ"ק, גידול של 2.5% לעומת הצריכה הכוללת אשתקד. הצריכה הביתית מסתכמת בכ-692 מליון מ"ק, גידול של 4.4% לעומת הצריכה אשתקד. הצריכה החקלאית מסתכמת בכ-665 מליון מ"ק, גידול של 1.2% לעומת הצריכה אשתקד. הצריכה התעשייתית מסתכמת בכ-79 מליון מ"ק, קיטון של כ-2.5% לעומת הצריכה אשתקד.
לדברי איפרגן, מדינת ישראל חייבת להגדיל את היקף [[התפלת מי ים]], להמשיך ולעשות מאמץ להשיב יותר [[מי קולחים]] להשקיה חקלאית ולהטמיע בציבור את חשיבות השימוש היעיל במים.