הלאה הגזענות

גורמים שונים בחיים הפוליטיים ובעולם התקשורת נוקטים בגישה של איפה ואיפה בכל הקשור בגזענות. אביגדור ליברמן הצטרף לאחרונה יחד עם סיעתו לקואליציה, צעד תמוה לכל הדעות, ונתקל בגילויים שונים של עוינות, לרבות פרישה של אחד השרים ממפלגת העבודה, מכיוון שה"ליברליות" שלו לא אפשרה לו לשבת בממשלה אחת עם מפלגה "גזענית". האריה גולנים למיניהם ואנשי שמאל אחרים באמצעי השידור "הממלכתיים" טורחים להביע בהזדמנויות רבות את הסתייגותם מה"גזענות" המיוחסת לליברמן, למרות שליברמן מעולם לא הציע גירוש ערבים מבתיהם.

האמת היא שרוב רובם של המדברים גבוהה גבוהה נגד הגזענות הם בבחינת כל הפוסל, במומו פוסל. המשותף להם הוא גזענות אנטי-יהודית שגובלת לעתים באנטישמיות. מדובר בדרך כלל בדמויות ובמפלגות הנושאות אל על את דגל הטרנספר והטיהור האתני של יהודים מבתיהם בארצם רק בגלל היותם יהודים. מדובר במי שיזם וביצע את תוכנית ה"התנתקות", שכל מה שנותר ממנה הוא גירוש אלפי יהודים מבתיהם והפיכתם לפליטים בארצם. מדובר במי שהלך לבחירות עם מצע ה"התכנסות", כלומר טיהור אתני של יהודים. מדובר במי שפוסל את זכותם של יהודים להתגורר באזורים מסוימים רק בגלל היותם יהודים, ואף מוכן להסית נגדם ולהפעיל צבא ומשטרה כדי לגרשם.

במקום שארצות הברית תגנה את מדיניות הטרנספר של ממשלות ישראל האחרונות היא נותנת לה תמיכה, גם אם בדיעבד ולא מלכתחילה. במקום להכיר בזכותם של יהודים לגור באשר ירצו, דעת הקהל העולמית "הנאורה" אומרת אמן לתהליכים אוטו-אנטישמיים, פרי הבאושים של השמאל הקיצוני. למרבה הצער, בישראל מתפשט פאשיזם מסוג חדש, פאשיזם שמאלני.

לא קשה לנחש איך היתה ישראל מגיבה לו היתה מדינה אירופית כלשהי פועלת נגד אזרחים יהודים על-פי המדיניות המוצהרת של קדימה והשמאל הקיצוני. כיצד היינו מגיבים אם צרפת, למשל, היתה אוסרת על יהודים לגור במחוזות הצמודים לפריז מדרום ומצפון, ואף שולחת את צבאה לגרש את היהודים החיים במחוז המצוי מדרום-מערב לבירתה. מדוע מה שהיה נחשב, בצדק, כאנטישמיות וגזענות בצרפת, נחשב לכשר ורצוי בשיח הפוליטי השולט בישראל? במה אוטו-אנטישמיות כשרה יותר מאנטישמיות?

היועץ המשפטי לממשלה פסל בעבר את הסיסמא "אין ערבים – אין פיגועים" בטענה שמדובר בגזענות. מדוע הוא נותן יד למדיניות שכל כולה מתבססת על ההנחה הפסולה – שאף הוכחה בקיץ 2005 כשגויה – לפיה אם "אין יהודים – אין פיגועים"? הרי הבסיס למדיניות הטרנספר של השמאל הקיצוני הוא איסור על מגורי יהודים במקומות מסוימים בלב ארצם, מתוך אשליה שכך יתקרב השלום.

אין שני סוגי גזענות. העובדה שדעת הקהל הנאורה, עם מירכאות או בלעדיהן, מתעלמת מגזענות אנטי-יהודית למען "השלום" מטילה כתם מוסרי כבד וסימן שאלה לגבי המוסריות של המצדדים בה, גם אם נדמה להם שגזענות היא גזענות רק כאשר מדובר בערבים. הגיע הזמן להבין שכל פתרון המבוסס על טיהור אתני כוחני של אוכלוסיה זו או אחרת, לרבות אוכלוסיה יהודית, בארץ ישראל המערבית הוא פסול מבחינה מוסרית, בלתי מעשי, ואינו מוביל לשלום.

* הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005.