שתית מיץ חרקים לאחרונה?

ברשימת הרכיבים של מיצים ומשקאות קלים, מציינים לעיתים קרובות היצרנים כי במשקה ישנם "[[חומרי טעם וריח]] ו[[צבעי מאכל]] טבעיים", מבלי לפרט מה הם אותם חומרים. בעולם התזונה ידוע כי ישנו מגוון רחב של חומרי טעם וריח וצבעי מאכל טבעיים, אך לעיתים הם עלולים להיות מופקים מחרקים, דבר שלא סותר את הגדרתם ה"טבעית".

חברת המיצים "ג'וסלנד" פנתה באחרונה אל שר התעשיה והמסחר[[אלי ישי]], בדרישה שמשרדו יחייב את יצרני המיצים לפרט ברשימת הרכיבים את כל שמותיהם ולא יסתפק בהגדרות כלליות, בטענה שיצרניות המיצים בבקבוקים מתחבאות מאחורי כיתוב כוללני.

החברה מביאה בפנייתה כדוגמה את צבע המאכל E120, המכונה גם כרמין, המשמש לעיתים במיצים אדומים, ומופק מזן חרקים בשם קוצ'יניל. מפחיד לחשוב כי תחת ההגדרה התמימה "צבע מאכל טבעי" עלולים להסתתר גם חומרים המופקים מחרקים. "הגיע הזמן שצרכנים ידעו מה הם שותים ויופסק הערפול באשר לרכיבים בהם משתמשים יצרנים כדי להאריך את חיי המדף של המיץ", אומרים בעלי הרשת.

חרף ההאשמות הנחרצות, סרבה החברה בשיחה עם וואלה! חדשות לנקוב בשמות חברות שלידיעתה משתמשות בצבע המאכל האמור או בשכמותו.

בשיחה שערכנו עם ד"ר חיים סדובסקי, רופא נטורופת ומומחה לתחום, עולה, כי ככל הנראה אין לנו ממה לחשוש.

לדבריו, צבע המאכל E120 אכן מופק מחרקים, אולם הוא מאוד יקר. סדובסקי אומר כי לא ידוע לו על חברה המשתמשת בו ולהערכתו בשל עלותו הכספית, הדבר גם לא סביר. בעבר המרכיב הופיע באפריטיף המוכר "קמפרי", אולם לטענתו החברה כבר לא משתמשת בו כיום.

לגבי חומרים טבעיים, הרי שההגדרה לכך היא רחבה. במוצרים שמקורם בחי או בצומח הגדרתם כ"טבעיים" אינה שקרית, אך ההגדרה המתחמקת מונעת מהצרכן את היכולת הבסיסית לפקח על החומרים שהוא מכניס לגופו.

בחו"ל, במדינות בהן הנושא נבדק בצורה מסודרת יותר, כבר אירעו מספר מקרים בהם הסתבר, כי מיצים טבעיים ומשקאות קלים הכילו חומרים כמו [[גומי]], בנזן (נגזרת של נפט) וחומרים מתחלבים המשמשים גם בתכשירי חיטוי וחומרי ניקיון.

ענקית המזון האמריקאית קראפט, חברה-אחות של יצרנית הסיגריות פיליפ מוריס, נתבעת בארצות הברית בגין הטעיית הצרכנים, לאחר ששיווקה מיצים שעליהם נכתב כי הם מכילים "רק רכיבים טבעיים", בעוד שבפועל הכילו ממתיק סירופ תירס עשיר בפרוקטוז.

תגובת משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה לפניה לא נתקבלה עד לזמן פרסום הכתבה.