למילה וואלה, במשמעותה העברית, יש בימינו שני שימושים עיקריים. ראשית, וואלה ובסופה סימן שאלה תציין בעיקר פליאה. לדוגמא, "אתמול אכלו אצלי אבו-מאזן ואבו-עלא", יאמר אולמרט לפרס, ופרס ישאל אותו בתמיהה - "וואלה?", קרי באמת? הם היו אצלך?
משמעותה השניה של הוואלה היא זו שבסופה סימן קריאה, המציינת אישור לדברים. "עליזה בישלה?" ישאל פרס את אולמרט, וראש הממשלה יענה לו "וואלה! בישלה וגם יצא טוב לשם שינוי!", קרי - בהחלט, היא אכן בישלה!
בחינה של מקורות המילה בערבית, יגלו דמיון מסוים למשמעות שקיבלה בעברית, אבל עדיין - התפוח התרחק מאוד מן העץ. בערבית, המילה וואלה תיכתב עם ו' אחת ועם שני ל', ותבוטא לפיכך כמו ה"וואלה" העברית רק עם ל' דגושה (ואללה). משמעות ה-ו' במילה זו היא "ו' השבועה", שהשימוש בה נעשה כבר בכתבי הקוראן. מכאן מקור הביטוי "ויחיאת אבּוי", שמשמעו נשבע באבי, או אני נשבע בכל היקר לי.
כעת יהיה קל יותר להבין את הביטוי הערבי "ואללה", שכן ל-ו' השבועה מצורפת המילה "אללה" ויחדיו הן יוצרות את הביטוי "ואללה"- קרי, "נשבע באלוהים". גם ה"ואללה" יכולה להיכתב כשבסופה סימן שאלה, ואז תהיה משמעותה - אתה נשבע באלוהים?, או לפי הסלנג הישראלי - ת'שבע. כמו כן יכולה המילה להיכתב עם סימן קריאה בסופה, ואז משמעותה תהיה- "כן, אני נשבע באלוהים".
וואלה, ואללה, ואלא ו-וילי
עם זאת, כשנרצה להשתמש בביטוי בשיחה עם חברינו מהאוכלוסייה הערבית, נצטרך להיזהר מאוד שלא להתבלבל עם ידידו של ה"ואללה"- ה"ואלא". הביטוי השני, "ואלא", יבוטא בצורה קצרה כאשר הדגש הוא דווקא על ה-א' הסופית. משמעותו של הביטוי הזה הוא איסור: "היזהר לך", או בסלנג ת'זהר ממני. לדוגמא, כשפרס יניח את ידו על הטלפון, ויאמר לאולמרט "הנה אני מתקשר לאבו-מאזן בלי לשאול אותך", יוכל אולמרט לענות לו "ואלא", שלא יוכל להשתמע לשתי פנים - קרי, "חבל לך על הזמן אם תעשה משהו כזה".
לנשים, אגב, במקרה של ה"ואלא" אין מה לדאוג, שכן בערבית הביטוי "היזהרי" יבוטא כ"וילכ", ולעולם לא יוכל להיות מוחלף עם ה"ואללה", ה"וואלה" או ה"ואלא".
מבולבלים? ואללה!