"לילד הזה התפללתי"

דייוויד הוא ילד בריטי חמוד וחייכן בן עשר. הוא הולך לבית
הספר, כמו כולם, אבל מייחל לפתוח דף חדש בחייו. דייוויד
שוהה כבר שלוש שנים, בעל כורחו, בבית מחסה לילדים, אבל
בניגוד לאלפי ילדים אחרים, הממתינים לשווא למשפחה גואלת
במרכזי האימוץ הבריטיים, סיכוייו למצוא הורים גדלו פלאים
לפני כשבועיים. פניו מוכרות עתה לאלפי גולשים, שפקדו
בימים האחרונים את אתר האינטרנט של רשויות הרווחה במחוז
דרבישייר במרכז אנגליה.

דייוויד, ועמו קייטי בת התשע, ג'יין בת השמונה, מולי בת
החמש ושרה בת השנתיים, משתתפים ביוזמה חדשה וחלוצית של
מחלקת האימוץ במחוז, שנואשה מלמצוא הורים בשיטות האימוץ
המקובלות. המועצה החליטה להציג ברשת תמונות אמיתיות של
ילדים המועמדים לאימוץ, בשינוי שמותיהם בלבד. "אני ילד
כייפי, שהולך לתנועת נוער, וחבר בנבחרת
ההוקי-על-רולרבליידס המקומית. אני אשמח לחיות במשפחה
תומכת ואוהבת". כיתובים ברוח זו, המפצירים במשפחות
מתאימות ליטול יוזמה, הוצמדו גם לשאר התמונות.

דייוויד אלן, יו"ר מועצת שירותי הרווחה בדרבישייר, אמר
בשבוע שעבר כי ההחלטה לנקוט צעד זה התקבלה לאחר שיקול
ממושך. "דיברנו עם הילדים לפני ששמנו את תמונתם באינטרנט,
והם מודעים לכך שהדבר נועד לטובתם", מסר בהודעה לעיתונות.
דוברת המועצה, כרמל אוטול, הודיעה כי מחלקת האימוץ מודעת
לסכנות שבחשיפת הילדים, לרבות השלכותיה על פדופילים
שעלולים להתפתות לאתרם. לדבריה, "אין סיכוי שגורם בלתי
רצוי יוכל להגיע אליהם באמצעות האתר. תהליך המיון נותר
בעינו, והפונים לאמץ את אחד הילדים יעברו אותו תהליך
בדיקה דקדקני ומפורט שעוברים כולם, בלי שום הנחות".

אלא שהמועצה לא שיערה כי החשיפה התקשורתית תוביל למבול של
בקשות אימוץ, שיגרום נזק רב יותר מאשר תועלת, ולכן הסירה
את פרטי הילדים ותמונותיהם מהאתר בסוף השבוע שעבר.
"התמונות והכיתובים שפירסמנו עוררו התעניינות תקשורתית
וציבורית עצומה. קרסנו תחת מאות הפניות והבקשות לאימוץ.
החלטנו להסיר, זמנית, את פרטי הילדים כדי להסיט מהם את
תשומת הלב הציבורית". למרות זאת, פרטי הילדים ותמונותיהם
כבר הועתקו לאתרי אינטרנט אחרים.

כ-10,000 ילדים בריטים ממתינים לבתים מאמצים, ומשך ההמתנה
הממוצע הוא שש שנים. הנזק הנגרם לילד בפרק זמן כה ממושך
הוא לעתים בלתי הפיך, ולכן התקבלה ההחלטה של רשות הרווחה
בדרבישייר בהבנה, אף שבשלב זה לא הצטרפו אל היוזמה גורמים
נוספים. רשויות הרווחה ומשרדי האימוץ הפרטיים נוהגים
לפרסם תמונות של ילדים בעיתונים מקומיים ובכתבי עת
מיוחדים, וישנו גם אתר נפרד באינטרנט, אבל הם עושים זאת
בשינוי פרטים אישיים ושימוש בדוגמנים כדי לא לסכן את
שלומם ועתידם של הילדים.

הממשלה הבריטית הודתה בחודש שעבר, כי מערך האימוץ נתון
במשבר חמור המקפח בעיקר ילדים מתבגרים, ילדים ממוצאים
אתניים מסוימים וקבוצות אחים ואחיות המבקשים להישאר יחד.
הורים מאמצים מעדיפים בעיקר תינוקות או ילדים לבנים.
בנוסף, הולך ופוחת מספר ההורים והמשפחות הנמצאים מתאימים
לאימוץ, והליכי האימוץ הולכים ומתארכים, ובעיקר מסתבכים.
ב-1975 אומצו 22 אלף ילדים, אך השנה צנח מספרם ל-6,000
בלבד, כמחציתם אומצו על ידי משפחות שלהן כבר ילדים
מאומצים.

בשנות החמישים והשישים הניעה תווית שלילית, שהוצמדה
לאמהות צעירות שאינן נשואות, למסור את ילדן לאימוץ מיד עם
לידתו. בשלהי שנות התשעים השתנתה הגישה - הרשויות מכירות
בתא המשפחתי החד-הורי, וסל ההטבות הנדיב הניתן למשפחה חד
הורית בבריטניה אף מאפשר לאם במשפחה כזאת לא לעבוד. מצד
שני, צעירות רבות - בריטניה נמצאת במקום הראשון באירופה
במספר בנות העשרה הנכנסות להריון - מתלוננות כי לא מוגש
להן כל סיוע או תמיכה פסיכולוגית, כשהן מביעות רצון למסור
את ילדן לאימוץ.

רבות מהן משתכנעות איפוא להחזיק בילד, אך במקרים רבים,
בשל הורות בלתי בשלה, הילד אינו מתפתח כהלכה ולעתים סובל
מהזנחה. חמור מכך: כאשר כבר מתרחש אימוץ, מתברר כי
הרשויות אינן דואגות למאגר עשיר ומספק של משפחות מאמצות,
וכך קורה שלנוכח ההיצע הגדול של ילדים והמחסור החריף
במשפחות הולמות, נותרים ילדים רבים תחת השגחת משפחות לא
מתאימות או במסגרות ארעיות במשך שנים. הנזקים הנגרמים
להתפתחותם הם במקרים רבים בלתי הפיכים.

נוכח המצב הודיעה הממשלה הבריטית על שורה של צעדי שיפור.
אבל נראה שחרף הרצון הטוב - הממשלה הצהירה כי תקבע פרק
זמן מרבי מתחילת החיפוש אחר משפחה ועד השמת הילד בפועל,
ותקצה עשרות מיליוני ליש"ט לשיפור וייעול מערך שירותי
האימוץ - ספק אם יחול שינוי של ממש. חלק לא מבוטל מהאשמה
מוטל על הממשלה עצמה, שלא טרחה להגמיש את המצב החוקי, ואף
דחתה המלצות לרפורמה בתחום הליכי הגירושים, אשר עשויה
היתה להקל ולפשט הליכים של מתן חזקה על ילדי בני זוג
העומדים לפני פירוד, ועל האפשרויות העומדות לפניהם לאמץ
ילדים אחרים.

כך, למשל, "חוק הילד - "1989 מורה לרשויות להעמיד את טובת
הילד בראש מעייניהן, בעוד שחוקי האימוץ שמים דגש רב על
הליכי האימוץ ועל האינטרסים של ההורים הביולוגיים. במישור
המעשי מתברר שהחוק הבריטי אינו מתיר לזוגות שאינם נשואים
פורמלית או לזוגות חד מיניים להגיש בקשה לאימוץ, בעוד
שזוגות הטרוסקסואליים הנשואים פורמלית ויחידים
הומוסקסואליים כן רשאים להגיש בקשה לאימוץ. מספר הזוגות
הרשאים להתמודד על אימוץ ילדים מוגבל איפוא מראש על ידי
המחוקק. משרד הבריאות הבריטי הודיע כי אין בכוונתו לפעול
לשינוי המצב, אבל הבי-בי-סי דיווח כי שר הפנים ג'ק סטרו
הורה בחשאי להכין טיוטה להצעת חוק חדשה, אשר תיישב את
הסתירות הקיימות. בשלב זה לא ברור מתי יזכה הנושא לדיון
פומבי, ובכל מקרה ההליכים יארכו חודשים רבים.

הופיע בעיתון הארץ, 25/10/1999