דנמרק: קורבנות העינויים הגישו תלונה נגד השגריר גילון

קבוצה של קורבנות עינויים שבסיסה בדנמרק הגישה היום (שישי) תלונה רשמית נגד שגריר ישראל הנכנס, כרמי גילון, באשמת התרת עינויים במדינתו - כך נמסר ממשטרת קופנהאגן. על התלונה חתומים שבעה קורבנות של עינויים מטורקיה, בוסניה, איראן, הודו וצ'ילה, שחיים כיום כאזרחים בדנמרק. כן חתום על התלונה סורן סונדרגורד, חבר הפרלמנט ממפלגת השמאל הקיצונית, שעומד מאחורי היוזמה.

סונדרגורד אירגן קבוצה של קורבנות עינויים מרחבי העולם, כדי להגיש יחד תלונה נגד גילון במשטרת דנמרק. לדבריו, ההחלטה לא לשתף בתביעה קורבנות עינויים מהמזרח התיכון נועדה להבהיר כי התביעה אינה מכוונת נגד ישראל, אלא נגד עינויים ככלל.

"אנו רוצים תגובה מהתובע הכללי כעת, למרות שאנו צופים שיתמוך במדיניות הממשלה שלא לנקוט פעולה כלשהי", אמר דובר מפלגת "רשימת האחדות". "אנו מרוצים מהמחאה שלנו גם אם לא תוביל לשום מקום, מאחר שהצלחנו להסב את תשומת הלב למחויבות של דנמרק למוסכמות בינלאומיות בנושא עינויים (..) כמו שמקרה פינושה השפיע על הקהילה הבינלאומית", הוסיף הדובר.

כרמי גילון הגיע ביום רביעי השבוע לדנמרק והוא צפוי להכנס לתפקידו בספטמבר. עם נחיתתו הפגינו מול שגרירות ישראל בדנמרק כאלף פעילים למען זכויות אדם, חברי איגודים מקצועיים, ואנשי שמאל דנים. המפגינים קראו לדנמרק לחזור בה מהסכמתה למינוי גילון, בשל מעורבותו בעינויים. בהפגנה נוספת מול השגרירות השתתפו כמה מאות פלשתינאים.

בדנמרק שורר קונסנסוס על היות עינויים אמצעי פסול. הוויכוח הציבורי שם על מינוי גילון הוחרף לאחר שזה אמר בראיון, כי עקב המצב הביטחוני בישראל עשויה ישראל לשוב ולהיזקק להפעלת "לחץ פיזי מתון". עקב כך הונחה גילון שלא להתראיין עד להגשת כתב האמנתו למלכה.

ממשלת דנמרק הבטיחה לישראל, שגילון ייהנה מחסינות דיפלומטית מלאה ולא יועמד לדין על העינויים הנרחבים שהיו בתקופת כהונתו כראש השב"כ. האמנה נגד עינויים מחייבת את המדינות החתומות עליה, ובהן דנמרק, לנקוט הליכים משפטיים נגד מפרי האמנה. ואולם לדברי שר המשפטים הדני, קארן ג'ספרסן, אמנת וינה הקובעת את החסינות הדיפלומטית גוברת על האמנה נגד עינויים. מומחים למשפט מסכימים עם עמדה זו, אך לדברי חבר הפרלמנט סונדרגורד, הדבר מעולם לא נבחן בבית משפט.