הטחלכתם על הסכל?

במשך מרבית חיי הבוגרים הייתי ואני עדיין סטודנט ל-MBA באוניברסיטת ת"א. מאז ומתמיד תיעבתי את ההתנהלות הברוטאלית של אגודות הסטודנטים. עוד במהלך התואר הראשון באוניברסיטת באר שבע נתקלתי ב"רעש לשם רעש" שהן מנפקות לנו ואיומים בשביתה, בניסיון פתטי להידמות לצ'ה גווארה עם דיזל ונייקי. שלא תבינו לא נכון, מאוד נהניתי מההשבתה עצמה ומכמה ימי החופש, ההפנינג, האלכוהול והחולצות שחילקו לנו, אך גם ידעתי שהרבה צדק אין פה.

שמתי לב שהמחאה באה בעיקר מסטודנטים ממשפחות מבוססות; להם היה זמן לחסום כבישים, לחלק סטיקרים ולהנות מה"אירוע". מיעוט מקרב הסטודנטים, אלו חסרי הרכבים, כרטיסי האשראי והמותגים – היו עסוקים אותו הזמן בלעבוד במשרה מלאה או קרובה לכך. בד בבד, זכו אותם סטודנטים מיעוטיי יכולת לסיבסוד מלא, בדרך כלל, של שכר הלימוד באמצעות מלגות, קרנות לסטודנטים מהדרום, מהצפון, יוצאי עדות מסוימות, מושבים, קיבוצים, עיירות פיתוח, מלגת יו"ר הכנסת, מלגה מטעם מוסד הלימודים, צה"ל, נשות הדסה, הסוכנות, ועוד. כך שלעיתים הם אף "הרוויחו" מהעניין.

עם זאת, סטודנטים אלו עדיין נאלצו לעבוד, כיוון שגם לחיות עולה כסף. הבעיה העיקרית היא שעקב רמת חינוך בסיסית ירודה, הסיכוי של תלמיד מאזוריי מצוקה להיות סטודנט הוא קלוש. כך שגובה שכר הלימוד אינו רלוונטי למי שבאמת חסר את האמצעים לשלמו מכיסו. לשם כך הסטודנט נעזר בקרנות ובמלגות. למעשה, שכר הלימוד באוניברסיטאות מסובסד מאוד כבר כעת. אך אין שום הגיון לקיומו של כלל אצבע, לפיו כל סטודנט זכאי אוטומטית לסבסוד ממשלתי נרחב. הדוגמא של כמה מדינות אירופאיות שאף נותנות קצבת קיום לסטודנטים היא נקודת השוואה יפה - לו היינו שוויץ, או מדינה בה קיימים מצבורי נפט חסרי תחתית. למצער, אנחנו לא.

טענות הסטודנטים בדבר ההזנחה של מוסדות ההשכלה היא נכונה, אך זהו הדבר היחיד שנכון בטענתם. הורדת שכר הלימוד אינה פיתרון. במקום זאת, ראוי ורצוי להפנות תקציבים לאפיקים שיהיו יעילים ואפקטיביים יותר להשגת המטרה - שהיא שיפור איכות ההשכלה הגבוהה בישראל. ניתן לעשות זאת באמצעות טיפול בשני גורמים מרכזיים. הראשון הוא שיפור באיכות תהליך הקניית ההשכלה על ידי העלאת איכות המרצים, המעבדות, תקציביי המחקר וכיוב'; הגורם השני הוא שיפור של "חומר הגלם" המתדפק על דלתות המוסד- הסטודנטים.

בנוגע לגורם הראשון, יש להפנות משאבים לתחומים פרודוקטיביים לכלכלה ולמשק הישראלי, לסבסד מחקרים איכותיים, לתגמל חוקרים מבטיחים ולאפשר חתימת חוזים אישיים על בסיס יכולותיהם ונחיצותם של החוקרים והמרצים. גם בתחומי מדעי הרוח והחברה יש לתגמל מרצים בעלי איכויות הוראה, או ניסיון מעשי בתחום הנלמד, על מנת למשוך אותם לתחום, ובוודאי שכל גם במקצועות החינוך וההוראה.

לגבי שיפור רמתם של הסטודנטים, לא צריך להמציא את הגלגל. ידוע שככל שההשקעה בחינוך מגיעה מוקדם יותר, כך ההשפעה גדלה. לכן צריך להפנות משאבים לטיפול באיכות ההוראה ושיפור תנאי הלימוד בחינוך היסודי והעל יסודי. מי יודע? ייתכן וזה ימנע את הימצאותם של סטודנטים שלא ממש יודעים קרוא וכתוב במסלולי לימוד שאמורים להכשיר אותם להיות הדור הבא של המורים ומחנכים בישראל; ובכך לתרום להתדרדרות המקצוע החשוב הזה.

אם אנו רוצים מצוינות בחינוך אפשר לסבסד את שנת הלימודים הראשונה, שתהיה שנת מבחן. לאחר מכן אפשר להעלות בצורה ניכרת את שכר הלימוד. בעזרת הכסף שיתפנה ניתן יהיה לסבסד לחלוטין ואף לתת קצבאות קיום לסטודנטים מצטיינים. בנוסף צריך ללקט מאזורי "מצוקה" את התלמידים ההישגיים ובעלי הפוטנציאל ולממן להם לחלוטין את התואר האקדמי, זאת אף אם ציוניהם בבגרויות לא יהיו גבוהים כשל אלו הגרים בכפר שמריהו. הצלחתם היחסית לעומת בני כיתתם באזור בו רמת הלימודים נמוכה, להערכתי, תוביל להצלחה מעל המשוער כשניתנים להם אותם התנאים כמו לילדים מרקע מבוסס.

ההשבתה הנוכחית של מוסדות החינוך על ידי אגודת הסטודנטים אינה באה על מנת להטיב עם סטודנטים נזקקים, לתרום לקידום סטודנטים מהפריפריה, או להעלות את רמת הסטודנטים, ההוראה והמחקר באוניברסיטאות. היא באה על מנת שראשי האגודה יוכלו לקבל פוטו-אופ כשהם חותמים על עוד הסכם עם משרד החינוך, או מצטלמים בפוזיציה לוחמנית אחרי לילה מתוקשר בבית המעצר. חסימת שערי האוניברסיטאות על ידי אגודות הסטודנטים היא אקט בריוני ועברייני, המונע מהסטודנטים שכן מעוניינים ללמוד ומהמרצים להגיע לשיעורים. אין לכך דבר וחצי דבר עם צדק חברתי או שיפור מוסדות ההשכלה הגבוהה.

* יש לציין שבמהלך כל שנותיי כסטודנט עבדתי ולמדתי, רוב הזמן במשרה מלאה.