מהאתר הרשמי של צה"ל עולה, כי מאז שנת 1948 קיימה ישראל יותר מ-30 עסקאות חילופי שבויים עם מדינות ערב השונות ועם ארגוני מחבלים. בחלק מהעסקאות שוחררו בתי כלא שלמים, כמו מחנה אנצאר בלבנון, כאשר גם אסירים "עם דם על הידיים" משוחררים. עיקר העסקאות בוצעו בסמוך לסיום מלחמות או מבצעים גדולים.
כמעט בכל המקרים מספר השבויים הערבים ששוחררו היה גבוה בצורה חדה ממספר הישראלים ששוחררו. בתוך כך ניתן לציין את עסקת השבויים שביצעה ישראל עם סוריה לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967, אז שיחררו הסורים טייס ישראלי אחד ושלוש גופות של ישראלים, וישראל מצידה שחררה 472 חיילים סורים.
לאחר [[מלחמת שלום הגליל]] ב-1982, שחררה ישראל קרוב ל-4,800 שבויים לבנונים מכלא אנצאר תמורת ששה חיילי נח"ל שנשבו מספר חודשים קודם לכן. בשנת 1985 ביצעה ישראל עסקה עם ארגונו של [[אחמד ג'יבריל]] "[[החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית]]". אז שוחררו שלושה חיילים ישראלים תמורת 1,150 חמושים פלסטינים, חלקם "עם דם על הידיים". אחד מהמשוחררים אז, למשל, היה קוזו אוקמוטו, ממבצעי הטבח בנמל התעופה לוד.
עסקאות השבויים המפורסמות של העשור האחרון התקיימו בשנת 1998 אז הועברו חלקי גופתו של לוחם השייטת איתמר איליה תמורת 40 גופות מחבלים ו-60 עצורים לבנונים, ובשנת 2004 אז שוחררו 450 שבויים פלסטינים תמורת איש העסקים אלחנן טננבאום וגופותיהם של שלושה חיילים ישראלים.
בעסקה זו שוחררו גם [[מוסטפא דיראני]] שהחזיק בעבר בנווט הנעדר [[רון ארד]], והשייח' עבד אל-כרים עובייד שהיה מפקד הפעולות של [[חיזבאללה]] בדרום לבנון. כמו כן בשנת 1997 שוחרר השייח' [[אחמד יאסין]], שהורשע בפיקוד על חוליות שרצחו ישראלים, כמחווה למלך ירדן על ניסיון החיסול הכושל ב[[ח'אלד משעל]].
בעסקאות קודמות שוחררו רוצחי יהודים
2.1.2007 / 16:02