מורה תובעת את משרד החינוך: חליתי בגלל הגיר

שרה סידי, שהיתה מורה לגיל הרך בבית ספר יסודי במשך למעלה מ-30 שנה, טוענת כי בשל השימוש הממושך שנאלצה לעשות בלוח וגיר נגרמו לה סרטן ריאות ושורת מחלות נוספות, שהעמידו את נכותה על שיעור של 70%.

בכתב ההגנה טוענת המדינה, כי "רמות החשיפה של התובעת, ומורים בכלל, לאבק גיר הינה, אם בכלל, חשיפה ברמה נמוכה ביותר, הנמוכה מהתקנים ו/או הדין הקיים בעניין זה". כן נכתב כי "אין עדות לקיומה של סכנה למורים עקב חשיפה תעסוקתית לאבק גיר. אופי וסוג עבודתה של התובעת, לא דרש שימוש 'קבוע ורציף בגיר' כנטען בכתב התביעה, בהיקף אשר יש בו כדי לסכן את בריאותה של התובעת".

משרד החינוך מכחיש את טענת התביעה, שהועמדה על למעלה מ-250 אלף שקל, לפיה לאור אופי וסוג עבודתה של סידי היא נחשפה "באופן ישיר ומתמיד" לאבק גיר. לדברי המדינה, "ה'הפצה והרחף של אבק הגיר' הם מעטים וקטנים ביותר, ואינם מגיעים לכדי סיכון בריאותה של התובעת".

משרד החינוך אף טוען כי רכישת אביזרי ועזרי הלימוד, התקנתם בכיתות וחידוש מלאי הציוד הנדרש לרבות הגירים הינה באחריות עיריית רעננה - שם לימדה סידי - וכי היקף השימוש של התובעת בגירים ככל שהיה הוא בידיעתה של העירייה.

בתביעה שהגישה סידי נטען, כי "כמחנכת את הגיל הרך נאלצה התובעת להשתמש בלוח וגיר באופן רצוף, לדבר ולקרוא באוזני התלמידים במקביל ותוך כדי תהליך הכתיבה על גבי הלוח". עוד נכתב בתביעה שהגישה סידי, כי היא "נדרשה לשיר ולדקלם באוזני תלמידיה תוך כדי כתיבה על הלוח ומחיקת הכתוב - וזאת גם כדי לשמור על עירנות התלמידים וריכוזם".

לדברי סידי, בתקופת עבודתה, בעת שנחשפה באופן ישיר ומתמיד לאבק הגיר, היא סבלה משלל סימפטומים בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות. תופעות אלו נעלמו, "באורח פלא" כהגדרתה, בתקופות פגרה וחופשה מן הלימודים.