לשר העליה והקליטה, זאב בויים !
אנטנך טדסה מחולון רצח השבוע את אשתו ההרה וניסה לדקור את עצמו למוות בסכין והותיר 7 יתומים מאם וללא אב, שאמור לרצות עונש מאסר ממושך בבית הכלא.
חצי שנה קודם לכן המדינה הזדעזעה לאחר שבאור יהודה איילו בזה רצח את אשתו והתאבד בדקירות סכין לעיני ילדיו. לאלו מצטרף גם רצח מעיין ספיר מראשון לציון על ידי נער אתיופי. בכל פעם שבעל רוצח את אשתו או מתרחש אירוע אלים שנקשר בבני העדה האתיופית באה הפרשנות:"'עוד מקרה של אלימות על רקע קשיי קליטה של אתיופים בישראל".
קשיי קליטה בקרב עולים אינם דבר חדש בישראל קולטת העלייה, אבל הלקחים, ככל הנראה, לא מופקים והעשייה נעצרת אי-שם בין שולחנות הכתיבה של ההוגים ומקבלי ההחלטות לבין הפעילות האמיתית בשטח.
אין זה סוד שעם השנים הצטברו מחקרים, דפי עבודה והרבה מסקנות של וועדות, שדנו בכיצד ואיך קולטים את יהדות אתיופיה. אבל ככל הנראה משהו התפקשש בין העשייה, המחקר וההוצאה לפועל של הדברים.
עובדה, עד היום יש עדות שונות שמבכות את מר גורלן ומצטערות על שהגיעו לארץ הקודש. יש גם וותיקים, שהתנהלותם כיום בארץ מעידה עד כמה החברה לא הקימה להם את הגשר הנכון והחיוני להכשירם לחיים בארץ וההתמודדות עם המציאות הישראלית והתרבות המערבית. זה היה נכון לאז כמו גם לעכשיו.
זו הסיבה שכבר הבוקר אתה, שר העלייה והקליטה, חייב לקחת את הנושא לידיים ולעשות הכל כדי שבתוך זמן קצר, קליטת עליות מרוחקות כמ זו האתיופית, תעשה במקצועיות ועם הרבה לקחי עבר ומבט קדימה אל חיים משותפים במדינה.
קח את אנשי משרדך, צרף אליהם מומחי אקדמיה וכמובן גם בני העדה שכבר השתלבו בעשייה הארץ ישראלית בתחומים שונים וסגור אותם לשבוע ימים אי שם בארץ. הפקד בידם את המפתח לתחילתו של תהליך משקם לבני העדה שכבר בישראל ולאלו שעוד יגיעו לכאן בעתיד.
אתה חייב להציג בהקדם מסמך ברור, שיכלול קווים מנחים לעשייה מיידית בכל הנוגע לשילובם בחברה הישראלית. המטרה: לא למחוק את עברם החברתי והקהילתי, אבל כן להעניק להם קווים מנחים בספיגת התרבות הארגונית והחברתית הישראלית, מקצועות שיסייעו להם להביא לחם הביתה והרבה השקעה בחינוך הדור הצעיר. כל אלו, על מנת לאפשר להם להתחכך עם וותיקי הארץ מבלי לחוש שהם "עוד איזה חלק חילוף בלתי שמיש" בחברה שלנו.
אני מצפה ממך לעשות הכל, על מנת ליצור כמה שיותר מהר, קהילה אתיופית שעל בניה ניתן יהיה לומר בקרוב, שהם פשוט מלח הארץ.
אתה, שהיית סגן שר הביטחון, צריך לחשוב כמו לפני קרב. לקבוע מטרות, יעדים ודרך הכי קצרה להשיגם והעיקר לא לחפש אשמים אלא לחפש פתרונות נכונים ומהירים.
את פעילות השיקום בקליטה המחודשת חייבים לטפח גם בעזרת הסברה בקרב הוותיקים בארץ ולחבר בין תלמידים אתיופיים מהפריפריה לקהילות תלמידים וותיקים מרחבי הארץ. בצבא זו בררת מחדל, כי כולם מתגייסים עם כולם. אבל את המגע הזה, שהוא חיובי, מלמד ומכוון צריך להתחיל קודם, בדיוק כמו שמפגישים תלמידים מהמגזר הערבי עם תלמידים יהודים. כך גם אולי יבינו שצבע עור לא קשור לאיכויות האדם וגם כדי שלא נקום בבוקר ונקרא בעיתון שבעל בית סרב להשכיר דירה לזוג אתיופי.
נכון, הם שחורי עור ומקורזלי שיער, אך אם תדברו עם חיילים בגולני ובצנחנים הם יספרו לכם על החייל האתיופי ביחידה שלהם דברים נפלאים, על חברות, אומץ ושאר רוח.
וגם לא תזיק מעט אפלייה מתקנת, במטרה ליישר קווים בכל הנוגע להעסקה במשרדי ממשלה, מקצועות חופשיים ומינויים שונים במקומות הנכונים.
הדברים צריכים להיעשות עוד היום והכל, לפני שההיסטוריה תפנה אצבע מאשימה לא רק כלפי ממשלת ישראל; אלא כלפי החברה הישראלית כולה, שנכשלה, נכון לעכשיו, בקליטת העולים האתיופיים.
החיים הם לא שחור ולבן
נורית אמיתי
29.12.2006 / 0:10