בלב יפו העתיקה ניצבת כנסיית פטרוס הקדוש, אחת מהכנסיות הקתוליות החשובות בארץ ישראל. לפני יומיים התאספו בכנסייה כמה מאות מאמינים למיסה של [[חג המולד]]. כמו בכנסיות רבות בישראל, במהלך המיסה הוקראו קטעים באנגלית, לטינית, צרפתית ועברית. אלא שבכנסיית פטרוס הקדוש ביפו לא מסתפקים בארבע השפות הללו. לאורך הערב הוקראו טקסטים בשפה נוספת: טאגאלוג, השפה הנפוצה ביותר באיים [[הפיליפינים]].
ישראלים סקרנים שהגיעו לחזות במיסה, הופתעו לשמוע טקסטים בשפה שרבים מכירים כ'פיליפינית'. אבל מתפללים קבועים בכנסייה כבר התרגלו לשמוע שירים והקראות בטאגאלוג. הכנסייה החלה לשלב את השפה בטקסים דתיים לפני מספר שנים. "זה היה בלתי-נמנע לשלב את הטאגאלוג, כי רבים מהמתפללים הקבועים הם עובדים זרים מהפיליפינים", הסביר אריק, יליד ארה"ב שעובד בתל-אביב מזה מספר שנים ומבקר באופן קבוע בכנסייה ביפו.
גם במהלך המיסה, נוכחותה של הקהילה הפיליפינית הייתה בולטת במיוחד. נשים וגברים פיליפיניים שרו את השירים, הקריאו את הטקסטים הקדושים והציגו את סיפור חייו של ישו. "לדעתי המעורבות של הקהילה הפיליפינית בכנסייה היא ברכה לכולם", הסביר אריק, "יש להם את המוטיבציה להשקיע זמן ומאמץ בחיי הכנסייה, למרות שהעבודה הרגילה שלהם היא קשה מאוד. זה נדיר בימינו, וזה ראוי להערכה".
אנג'לה, עובדת סיעודית מהפיליפינים, נמצאת בישראל כבר שלוש שנים. היא עובדת בנתניה, ולעיתים רחוקות מצליחה להגיע לתפילה בכנסיית פטרוס הקדוש ביפו. בערב חג המולד, היא לקחה יום חופש, ונסעה לתל-אביב. "הגעתי לישראל בשביל לעבוד, זה נכון. אבל בתור נוצרייה מאמינה, אני מתרגשת מאוד להיות כאן. ישראל בשבילי זה לא סתם מקום עבודה, זו ארץ הקודש", אמרה בשיחה עם וואלה! חדשות.
לאנג'לה אין משפחה בישראל, והיא מתגעגעת להוריה ואחיה בפיליפינים. "כנסיית סנט פטרוס היא מיוחדת מאוד, וכמוה עוד כנסיות רבות בישראל. שנה שעברה ביקרתי ב[[כנסיית הבשורה]] בנצרת, לדוגמא. זה כיף לראות את המקומות הקדושים הללו, אבל לפעמים אני מתגעגעת לכנסייה הפשוטה והקטנה בשכונה שלי בפיליפינים, שם הייתי הולכת עם המשפחה שלי".
חג המולד המיוחד בחיי
כנסיית פטרוס הקדוש היא לא הכנסייה היחידה ביפו שהתברכה בקהל המאמינים הפיליפיני. גם כנסיית אנתוני הקדוש הפכה למוקד משיכה בעבור מהגרי עבודה מהפיליפינים. אתמול ארגנה הכנסייה נסיעה קבוצתית ל[[כנסיית המולד]] ב[[בית לחם]]. בשעות הבוקר המוקדמות התאספו באזור התחנה המרכזית בתל-אביב למעלה מ-500 מאמינים מהפיליפינים. הכנסייה שכרה עבורם תשעה אוטובוסים.
"זה היה הביקור הראשון שלי בבית לחם. היה לי קר, אבל נהניתי כל-כך שלא היה אכפת לי. הגשמתי חלום", אומרת וי, שעובדת בסיעוד בקיבוץ במרכז הארץ. "זה היה חג המולד המיוחד בחיי. במשך שנים שמעתי וקראתי על בית-לחם, אבל בשביל להבין עד כמה המקום קדוש חייבים לראות אותו בעיניים. זה משהו שכמעט כל פיליפיני בישראל מרגיש. זו שמחה גדולה לחגוג דווקא כאן, מכל המקומות, את חג המולד".
על השמחה הגדולה הזו מעיב הפחד מפני משטרת ההגירה. "אנחנו קיבלנו יום חופש ב-24 בדצמבר, והמשטרה מקבלת שבוע חופש בזמן הזה. אבל כמו שאנחנו חזרנו לעבוד, גם הם יחזרו לעבוד", מסבירה אנג'לה.
וי ואנג'לה, שנמצאות בישראל באופן חוקי לחלוטין עם אשרת עבודה, אינן חוששות לעצמן, אלא לחברים וחברות שנמצאים תחת סכנת גירוש. אנג'לה אומרת כי "ישנם הרבה עובדים פיליפינים שהתפללו בחג האחרון להישאר בישראל, בארץ הקודש. להמשיך לגור כאן. לעבוד, לבלות, ללכת לכנסייה. אנחנו אוהבים את הארץ הזו".