שר התשתיות, אביגדור ליברמן, ושלושה אנשי עסקים הסכימו לתת ערבות אישית בסכום שיקבע ביהמ"ש בכדי לאפשר את יציאתו של איש העסקים מיכאל צ'ורני מהארץ, כך נודע ל- TheMarker.com.
את ההצעה העלה עו"ד אמנון זכרוני, במסגרת הדיון שהתקיים בביהמ"ש העליון בפני השופטת מרים נאור בערעורו של צ'ורני על ההחלטות שלא לאפשר לו לצאת מהארץ מחשש שינסה להימלט מהדין. זאת, עקב החקירה המתנהלת כנגדו, בחשד לקבלת דבר במרמה בעניין העסקה בה הלווה כספים לגד זאבי לרכישת 20% ממניות בזק .
השופטת נאור דחתה את ערעורו של צ'ורני ולא התיחסה בהחלטה לאפשרות של מתן הערבות האישית של השר. שר התשתיות אישר היום ל-TheMarker.com כי אכן נתן הסכמתו לערוב אישית לשובו של צ'ורני לארץ.
השופטת מתייחסת לכך שההחלטה לעכב את יציאתו של צ'ורני מהארץ הינה עד ל-19 בספטמבר, ולאחר מכן יהיה צורך לשקול שוב את בקשתו על סמך כל הנתונים שיצטברו עד אז, ובהם מידת התקדמות החקירה, ההחלטה האם להגיש כתב אישום בעניינו וכן משך הזמן בו היה צ'ורני מוגבל ביציאתו מהארץ שבמועד זה תעמוד על-6 חודשים.
השופטת בהחלטתה קובעת כי קיימות ראיות המעידות על אפשרות סבירה כי צ'ורני יימלט מהארץ. זאת, הן מכוח הנסיבות הכלליות של חומרת המעשים בהם נחשד צ'ורני, והן מהנסיבות הספציפיות שלו לפיהן מדובר באיש העולם בעל עסקים רבים ובתי מגורים מחוץ לישראל, אשר ביצע ניסיון להגר לקנדה ואף ניסה להשיג ויזה רב פעמית לברזיל.
עם זאת, מציינת השופטת כי התלבטה לא מעט בשאלת האפליה בין צ'ורני לחשוד נוסף בפרשה - גד זאבי, אשר לו התירה המשטרה, על אף החקירה, לצאת מהארץ.
השופטת מקבלת את טענת המדינה בעניין כי בניגוד לצ'ורני, מרכז חייו של זאבי הוא בישראל, וזיקתו לארץ הדוקה הרבה יותר. השופטת קובעת לפיכך כי חשש ההימלטות של זאבי הוא קטן יותר.
קשרים ואמצעים להשגת דרכונים זרים
עניין הבדלי הזיקות בין זאבי לצ'ורני לישראל הכריע את הכף ממצא שהעלתה השופטת מתוך חומר החקירה שהציגה בפניה המשטרה והוא כי צ'ורני, בטרם עלה לישראל בשנת 1994, פגש במיאמי אדם ממוצא פולני.
צ'ורני סיפר לאותו אדם כי משפחתו התגוררה בעבר בפולין ואותו אדם אמר לו כי יש לו זכות לפיכך לקבל דרכון פולני. צ'ורני שילם לאותו אדם 2,500 דולר בעבור 5 דרכונים פולניים למשפחתו, וכעבור מספר חודשים קיבל מאותו אדם שני דרכונים עבורו ועבור אשתו. שני הדרכונים הללו נתפסו מאוחר יותר בהגיעו ללונדון.
השופטת מציינת כי מידע זה סופק לחוקרים ע"י צ'ורני אך הסיפור מצביע לכאורה על כך שיש בידי העורר קשרים ואמצעים להשיג לעצמו דרכונים של מדינות זרות, ונוכח הקלות בה השיג דרכון זר נראה שאין משמעות של ממש להגבלות בתעודת המסע.
המידע הזה, טוענת השופטת, הביא אותה בסופו של דבר לכלל מסקנה שאין מקום לתת אמון בצ'ורני, וכי הוא יוכל בקלות לנצל נסיעה ולו קצרה לחו"ל כדי להיעלם בעזרת דרכון זר שיציג. לפיכך, מגיעה השופטת למסקנה שאין להתיר לעת הזו את יציאתו של צ'ורני מהארץ.
כאנקדוטה ברמה המשפטית מקבלת השופטת את טיעונו של עו"ד זכרוני בעניין סמכותו של ביהמ"ש להטיל מגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ על חשוד, וקובעת כי רק מקום שקיימת עילת מעצר ניתן להטיל מגבלה זו על חשוד. אם זאת קובעת השופטת כי במקרה שלפנינו קיימת עילת מעצר ולכן הדיון בטענה זו מתייתר.