שר ביטחון חברתי. כן, אה?

לאלו מבינכם שתהו מה פשר הפראזה השחוקה "שר ביטחון חברתי", הגיע לו שר הביטחון החברתי שלכם וסיפק את התשובה. מדובר בשר ביטחון שבמגפון אחד צועק "תנו לי" ובמגפון השני: "אכלו לי, שתו לי".

בדיון של ועדת הכספים על תקציב הביטחון, סיפר פרץ איך הוא יוצא נגד הניסיון חסר האחריות, להגדרתו, להעמיד את הצורך בטנקים מול צרכי הקשישים ואת המטוסים מול צרכי הילדים. וכאילו זה לא מספיק, סיפר ילד הפלא המתמטי, שאין סיבה שצורכי הביטחון יבואו על חשבון הצרכים החברתיים. אכן, אין סיבה. אבל אולי, השר פרץ, תשקול להעלות את שכר המינימום כדי שתוכל לקחת יותר כסף ממשלם המסים? כך תוכל לספק את כל הצרכים כולם. זו תהיה אירוניה מהזן המשובח.

שיעור נוסף במתמטיקה מבית מדרשו של עמיר פרץ: "אם לא יוגדל תקציב צה"ל אל מעבר ל-35 מיליארד שקלים, לא יהיה מנוס אלא לקצץ בהיקף כוח האדם בצה"ל". האדון פרץ, די כבר עם האיומים. אתה לא מפחיד אותנו עם קיצוץ של כוח האדם בצה"ל. עם איך שצה"ל נראה היום, דווקא אחרי המלחמה (שכזכור, ניצחנו בה. בנקודות), לא הייתה מזיקה לצה"ל איזו רה-אורגניזציה.

אני הייתי שמחה לראות דווקא את עמיר פרץ באופוזיציה. אולי שם הוא היה נלחם על מה שעבורו הלכו מאות אלפי בני אדם לקלפי לפני אוטוטו שנה, ונתנו לו את אמונם. ממופז, משרון, מברק, לא הייתי מצפה לזה, אבל ממך עמיר פרץ ציפיתי ליותר. ויותר, אין פירושו אמירות ריקות כמו "אני רוצה גם וגם". תקציב 2007 אינו ביצת קינדר. אולי הגיע הזמן שתעמוד באומץ מול העובדה שאתה שר הביטחון, ותפסיק להתעטף בחומה של השמיכה החברתית, כאילו היא תצליח להגן על הדרישה האינסופית בשם הביטחון.

למי שתהה, התוספת של כמעט שני מיליארד דולר לתקציב הביטחון עליה הודיע אתמול ראש הממשלה, לא נוגעת כלל לתוספת של 8 מיליארד שקלים, שכל מטרתם היא להשיב את הצבא לחוסנו שהיה לפני המלחמה. אז מהיכן הכסף מר פרץ? נו. טוב ששאלתם. מקיצוץ במשרדי הממשלה האחרים. משרדים אחרים, למשל משרד החינוך, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה. כאלה.

אין לדעת מה בא קודם, התקשורת או עמיר פרץ, שהגו את הכינוי המטופש הזה, שר הביטחון החברתי. אין חיה כזאת שר ביטחון חברתי, יש שר ביטחון (שר רווחה אגב, אין). די עם מס השפתיים הזה, תעמוד מאחורי התיק שקיבלת, כי עלינו, זה לא עובד.