סחטנים, נמאסתם

בעוד שבועיים תחל לה שנה חדשה. אחרי שכולנו נתאושש מההנג-אובר, תתחיל שנת תקציב חדשה. חוק הסדרים, חוק ידוע לשמצה, לוקח את התקציב הנתון ומותח אותו לכל מיני אוכלוסיות, חלק בצדק וחלק פחות. גם הפעם רבו חברי הכנסת על החוק, על הכסף שכולנו משלמים מדי חודש במסים ומופץ לכל דורש. ועדיין, שבועיים לפני תחילת השנה, וחוק ההסדרים והתקציב לשנת 2007 טרם אושרו.

גם הפעם, הקרבה לשנה החדשה גרמה לשר האוצר המכהן ליפול לאותו הבור. קוראים לו סחטנות המפלגות החרדיות. ח"כ ליצמן, שיושב כבר יובלות בראשות ועדת הכספים, הצליח לסחוט משר האוצר, הפעם זה מר הירשזון הנכבד, 290 מיליון שקלים. כל שר אוצר נפל לבור הזה, בור שקוראים לו ליצמן.

ח"כ ליצמן נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1999, ומאז הוא שם, בוועדת הכספים. אין לו השכלה המתאימה לכהן בראשות ועדה שכזו. בדיקה פשוטה באתר הכנסת מעלה, כי השכלתו היחידה היא תיכונית ולימודי ישיבה. גם את משק הבית, ענף כלכלי רב חשיבות, מנהלת מן הסתם אשתו. לא אחת שמענו על מעלליו של ליצמן זה, כמו נעילת ישיבות ומחטפים בוועדה. אבל עדיין, אף אחד לא חשב שאולי הגיע הזמן שאת התפקיד הזה, שיושב על הברז של המדינה, ימלא מישהו אחר טיפה יותר מוכשר ופחות נתון ללחצי מפלגה תובענית. העובדה שהוא מכהן שוב ושוב באותו התפקיד מראה עד כמה מושחת הוא המקום הזה, שמכיל את כל "מכובדינו".

הנימוק לחקיקת "חוק ההסדרים" הוא שעלות יישומם של חוקים שהוא מבקש לשנות או לבטל לא תאפשר עמידה במסגרת התקציב. גם זה ציטוט מתוך אתר הכנסת. אבל מה היא עמידה בתקציב כאשר מפלגת העבודה מקבלת סירוב לבקשתה של שני מיליארד שקלים ליעדים חברתיים, נושא שאפילו ראש הממשלה שם עליו דגש בוועידת ישראל לעסקים האחרונה, ואילו 290 מיליון שקלים, שהם חמישה עשר אחוזים לא מבוטלים מהסכום הנ"ל, מועברים ליהדות התורה בהינף יד, רק על מנת שיוכלו "להעביר כבר" את התקציב.

אם יש דבר שהגדיל באופן מלאכותי את מפלגת שינוי שנמחקה לעת עתה, והביאה לנו את טומי לפיד ההזוי אל מסדרונות הכנסת, זה בדיוק זה: הסחטנות הזאת, שנעשית בריש גלי, למטרה מאד מאד ייחודית. אני בטוחה שכמעט כל מפלגה קטנה הצליחה לסחוט את מבוקשה מהאוצר תמורת תמיכה בתקציב ובחוק ההסדרים. העובדה הנתונה היא שליצמן "הסכים" לדיונים מרתוניים בחוק ההסדרים כדי להעביר את התקציב תמורת סכום כסף שיועבר בפועל לתומכי מפלגתו. בלשון העברית הדבר נקרא שוחד. שוחד תקציבי, שוחד פוליטי.

אותם 290 מיליון שקלים היו בקלות יכולים לשמש למיגון מפעלים ביישובי עוטף עזה, שנמצאים בסכנת סגירה בגלל בעיות מיגון מקסאמים. כך, עומדים עובדים רבים, המשלמים מסים, להפוך לנטל על המדינה, בגלל שאין תקציב למגן אותם, והם, המפעלים עצמם, לא יכולים לעמוד בעלויות המיגון. באבחת טלפון אחת הכסף מועבר לכאורה מאזרחי ישראל שיכולים לשלם מסיים, לאלו שפשוט לא עושים את זה. והכל תמורת "סדר תקציבי".

חבר הכנסת ליצמן היה צריך לעשות את עבודתו נאמנה ולקיים דיונים מרתוניים בחוק ההסדרים מרגע שזה הונח בידיו בחודש אוקטובר. אבל לא. הוא בחר לחכות לרגע האחרון, כנראה בדיוק בשביל המטרה הזאת – 290 מיליון שקלים שיועברו לבוחריו, שיבחרו בו שוב, ואז המכה הזאת שקוראים לה ליצמן תשב שוב בראשות אותה ועדה גם בכנסת הבאה, לכשתבוא.