נקודת ה-D: טרנספר לנטורי קרתא

לא חלמתי מעולם שאהיה מאלה שתומכים בטרנספר. אם היו אומרים לי שאייחל ואבקש את הגירוש של משפחות שלמות – כאלה שאני בכלל לא מכירה ולא פגעו בי פיזית מעולם- לא הייתי מאמינה. מעולם לא עלתה בדעתי האפשרות שאני אשנא קולקטיב בלי לחמול או לרחם על ילדיו, על עולליו, על הדור שעוד לא יודע אפילו למה אני שונאת אותו.

ואני שונאת. ואני רוצה טרנספר.

אני שונאת, ואני רוצה לעשות טרנספר לקולקטיב הארור הזה שנקרא נטורי קרתא. אם רק היו נותנים לי את האפשרות הייתי מעלה את כל 500 המשפחות השייכות לזרם היהדות האנטי-ציוני והמתועב הזה על משאיות, ושופכת אותם ללא רחמים כמו החול שעל הים – על חופי אירן או כל מדינה אחרת שמוכנה לקבלם.

עד כדי כך אני שונאת.

וזה מדהים אותי כי אני לא אדם שרגיל לשנוא. אני לא שונאת אנשים שפוגעים בי באופן אישי, אני לא שונאת את האויבים הכי גדולים של עמי. אני לא שונאת פלסטינים שכועסים עלי, או ערבים שחושבים שעל אדמתן אני יושבת. אני פשוט לא אוהבת אותם כל כך, אבל גם אין לי מהם ציפיות.

אבל אני כן שונאת אנשים שמתעללים בילדים, בזקנים ובחיות. ומהיום אני שונאת גם את נטורי קרתא.

כי עד היום נדמה היה לי שהם סתם חבורה מחופפת שלא צריך להתייחס אליה, אפילו לא כשרבם משה הירש שימש כשר לענייני יהודים של ערפאת. אבל התמונות מוועידת הכחשת השואה שהתקיימה השבוע באירן, פשוט הוציאו אותי מדעתי. פתאום נמאס לי, נגמר לי, עבר לי הכוח להיות סלחנית וסובלנית לכל אדם באשר הוא.

התמונות של חבורת היהודים המתחבקים עם שונא ישראל אחמדיניג'ד הטריפו אותי. כאבם של ניצולי השואה הקשישים שעוד חיים ביננו שבר לי את הלב. החוצפה של כל המעמד העירה אותי מהאדישות שחשתי עד היום כלפי נטורי קרתא.

אין שום משמעות לויתורים שהם לכאורה עושים, על זכויות שנותנת המדינה. נכון, הם לא מצביעים בבחירות ולא לוקחים ממנה קצבאות וזו זכותם. אבל זה חסר משמעות. כי בזכות מדינת ישראל הם קיימים ונושמים.

הם נהנים מהגנה על חייהם בכל פעם שהחברים שלהם קמים עלינו להורגנו, אז יוצאים חיילי צבא ההגנה לישראל, נלחמים ונהרגים – וכן, גם בשבילם. הם גם נהנים מתשתיות, שהרי החשמל זורם ומחמם להם את הבית, המים מרווים את צימאונם ואף אחד לא דורש מהם לפנות בעצמם את הזבל של עצמם. אף אחד גם לא מצפה שהם ירפאו את עצמם, או ינתחו בעצמם את הסרטנים של עצמם כשהם חולים. כן, בתי החולים של המדינה מטפלים גם בזה.

אז מספיק. נמאס לי. אם הם כל כך אוהבים את האירנים שיעברו לגור איתם. נראה אותם.

וצריך לזכור שהעולם לא מבדיל בין כיפה לכיפה ושטריימל לשטריימל. העולם לא יודע שאני בזה להם ושונאת אותם, ומתביישת להיות דומה להם בדתי ומוצאי. העולם רק רואה יהודים דתיים, שבאים לחזק את אויבי העם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט – ואני לא מוכנה להיכלל באותו עם כמוהם. מישהו מאיתנו צריך ללכת.

והיות ואני בעד מדינת ישראל ובעד עם ישראל, היות ושירתתי בצבא ואני משלמת מסים, מתנדבת לעזור לחלשים, ולעולם אבל לעולם לא יורקת לבאר ממנה אני שותה - נדמה לי שהגיע היום להיפטר מאלה שכן.

אז בבקשה. טרנספר. היום. לנטורי קרתא באשר הם - ללא הבדל מין, גיל או אורך זקן. השאלה היחידה היא רק איפה נמצא את האידיוט שיסכים לקבל אותם?