ליסינג: זכות הדיבור לטוקבקיסטים

בימים אלה דנים במשרד האוצר בהצעה להקטין באופן משמעותי את הטבת המס, שממנה נהנו עד כה המחזיקים ברכב צמוד ממקום העבודה. לדעתי, הרפורמה היא חיונית ונחוצה, משלוש סיבות: ראשית – רכבי ליסינג מעודדים נסיעות מיותרות ברכב הפרטי, מכיוון שהנהג לא משלם את מחיר הדלק והטיפולים - ולפיכך גורמים לזיהום אוויר ולתאונות; שנית - מספר הנפגעים בתאונות בהן מעורבים רכבי ליסינג גבוה במיוחד, כי חברות הליסינג "חוסכות" באיבזור הבטיחותי (מספר כריות האוויר, למשל). שלישית - היבואנים מעניקים לחברות הליסינג הנחה גדולה – שבאה על חשבונם של העשירונים הנמוכים יותר, שקונים רכב בעצמם, ובעצם "מסבסדים" את ההנחה הזו.

מאידך, בכתבות הרבות שפורסמו על הנושא בכלי התקשורת השונים, העלו המתנגדים לרפורמה הללו שורה של טענות כבדות משקל. במאמר זה אתייחס לכמה מהן.

כלל ידוע הוא, שכשמשהו מגיע בחינם, נוהגים בו בבזבוז ובזלזול. למה ישראלים לוקחים תמיד כל-כך הרבה שקיות ניילון ביציאה מהסופר? מישהו נהנה מאיסוף שקיות חינם? ובכל-זאת, הפלא ופלא, במדינות שבהן עבר חוק שלפיו שקיות ניילון (שהן צרה צרורה מבחינה סביבתית) יינתנו רק תמורת מחיר לא סמלי (שקל לשקית), צריכת השקיות ירדה בתשעים אחוזים. אף אחד לא נהנה לשלם עוד 10-20 שקלים סתם כך בכל פעם שהוא יוצא מהסופר. (כמובן, אני מקווה שתבינו את הרמז, ותחשבו על זה בפעם הבאה שאתם יוצאים מהסופר).

ובעניין הנסיעות המיותרות: יש רבים, שגרים סמוך זה לזה איפשהו במרכז, ונוסעים לטייל יחד מדי סופשבוע בגליל או בנגב - אבל לא חולמים אפילו לאסוף זה את זה בדרך; אנשים שנוסעים בקביעות לסופר מרוחק וזול יותר, כדי לחסוך כמה שקלים – הרבה פחות ממה שהיה עולה להם הדלק, לו הם היו משלמים עליו; עובדים שגרים באותו רחוב, יוצאים וחוזרים בערך באותה שעה, ובכל זאת נוסעים לעבודה בנפרד, כל יום 50 ק"מ כל כיוון (ומדי פעם גם הרבה יותר – כשיש "ימי כיף" והשתלמויות); הורים הופכים ל"נהגי בוס" של הילדים שלהם, ש"מוקפצים" לכל מקום. כל התופעות האלה ייעלמו לפתע, כשאנשים יתחילו לשלם את מחיר הדלק והבלאי.

התחבורה הציבורית בארץ היא, אכן, גרועה מאוד, והירוקים פועלים במרץ לשיפור המצב: בזכות ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" (וארגונים נוספים) נהנים הסטודנטים מכרטיס "חופשי חודשי סמסטריאלי", שמאפשר נסיעה בקווי אגד בהנחה גדולה; בקרוב צפוי כרטיס הנחה דומה ברכבת.

"פורום המנכ"לים" שהוקם לפני שנה, ביוזמת הירוקים, שם סוף למצב שבו מנהלי חברות התחבורה הציבורית השונות ראו זה בזה אויבים: עכשיו הם, סופסוף, מתחילים לשתף פעולה למען שיפור השירות לנוסע.

ובכלל, ריבוי רכבי הליסינג הוא לא רק תוצאה של התחבורה הציבורית הגרועה בארץ, אלא גם גורם שלה: למשל, נהגי מוניות השירות לא מקשים על הנוסעים סתם כך, מתוך רשעות. פשוט, במציאות שבה 60% מקוני המכוניות החדשות לא משלמים על הדלק, אין להם מספיק נוסעים, ולכן תדירות הקווים נמוכה. כשבעל הרכב ישלם על הדלק, הוא יבקש מהילד שלו שייסע בעצמו לקניון, במונית שירות, במקום להקפיץ אותו – וכך יהיו יותר נוסעים, תדירות הקווים תגדל, והתחבורה הציבורית תהפוך ליותר אטרקטיבית. ייווצר מעגל קסמים – אבל מעגל קסמים חיובי, לשם שינוי.

העובד עצמו ימשיך, כנראה, להגיע לעבודה באוטו. אבל בני משפחתו המורחבת וחבריו, שעד היום לא העלו בדעתם את האפשרות לנסוע בתחבורה ציבורית, יתחילו להשתמש בה מדי פעם, לחלק מהנסיעות.

יכול להיות שהגיל הממוצע של רכב בארץ יעלה מעט. אבל יש לי אמון ביכולת השיווק של יבואני הרכב מצד אחד, ובעבודתם המסורה של גנבי הרכב מצד שני: ישראל לא תהפוך לקובה, שבה נעות בכבישים מכוניות בנות 50. החסרונות שבעלייה קלה בגילאי הרכבים בארץ בטלים בשישים לעומת היתרונות שבביטול המצב המעוות הקיים, שבו ב-60% מהרכבים החדשים בארץ נוהגים ללא חשבון.

המפעלים המזהמים הם צרה צרורה. עשרות פעמים בחיי הפגנתי מול מפעלים מזהמים, ואני מקדיש למאבק בהם חלק ניכר מזמני הפנוי. ועדיין, התחבורה היא הגורם העיקרי לזיהום האוויר בגוש דן; ואפילו במפרץ חיפה, עתיר המפעלים המזהמים, מחצית מהזיהום מקורו בכלי רכב.

בגוש דן לבדו מתים מדי שנה 600 איש כתוצאה מזיהום אוויר, שמקורו בתחבורה. חלק גדול מזה – כתוצאה מעודף השימוש בכלי רכב פרטיים. זיהום האוויר כתוצאה מכלי רכב פרטיים עולה למדינה 1.5 מיליארד ¤ בשנה (בעיקר בשל התחלואה והתמותה העודפת). לזה יש להוסיף את עלויות הפקקים ותאונות הדרכים. די בכך שהרפורמה תחסוך למדינה רק חלק קטן מהעלויות האדירות האלה, כדי שהיא תהיה משתלמת.

זה לא המקרה האופייני. במקרה כמו שלך, שבו הרכב משמש לעבודה עצמה (ולא רק להגעה לעבודה), המעביד צריך להעמיד לרשותך רכב חברה לכל נסיעות העבודה, מבלי שמשכורתך תיפגע; או להציע לך להשתמש ברכבך הפרטי, תמורת פיצוי הולם על כל ההוצאות – דלק, בלאי וכו'.

בעולם המודרני, גם נוחות עולה כסף, והרבה: מה ההבדל הגדול בין מחלקת תיירים למחלקה ראשונה, שבעטיו טיסה במחלקה ראשונה עולה כל-כך הרבה? נוחות.

וזו בהחלט הטבה. אתה מקבל משכורת ברוטו X, ומשלם מס הכנסה על פחות מ-X. זה מה שנקרא הטבה. לעומתך, מי שמגיע לעבודה בהסעות או בתחבורה ציבורית, משלם מס הכנסה על כל המשכורת – וגם צריך לממן בעצמו את נסיעותיו הפרטיות.

הגישה שלכם לא מעשית. זה לא מעשי לחשוב, שכל אדם יוכל להגיע לכל מקום אך ורק ברכב הפרטי: לא משנה כמה כבישים ייסללו וכמה חניונים יוקמו – זה לעולם לא יספיק. לכן, הפתרון שעליו מסכימים כמעט כל המתכננים ומהנדסי התחבורה הוא פיתוח בר-קיימא: חלק גדול מהנסיעות ימשיכו, אכן, להתבצע ברכב הפרטי; אך הכרחי, שחלק ניכר מהניידות יתבצע גם בתחבורה ציבורית, ואפילו (כשמדובר במרחקים קצרים) ברגל או באופניים. מכאן, שדווקא הגישה של בעל רכב חברה טיפוסי, שהוא, משפחתו המורחבת וכל חבריו לא ראו מעולם אוטובוס או רכבת מבפנים, ושהולכים ברגל, אם בכלל, רק על ההליכון בחדר הכושר, היא הגישה הלא מעשית.

* הכותב הוא מהנדס חומרה שמגיע לעבודה בהסעות / באופניים, ו"פריק" של מוספי כלכלה.