יוקפא "חוק הטוקבקים" של ח"כ חסון

ח"כ ישראל חסון החליט להקפיא בינתיים את הצעת החוק שהגיש בדבר הגבלת חופש הביטוי של מגיבים באינטרנט. במקביל הוחלט היום על הקמת ועדה חיצונית בהשתתפות אנשי אינטרנט, אקדמיה ותקשורת, בניסיון להגיע להסכם מקובל על הצדדים, שיבוא במקום החוק.

הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון הביאה היום לדיון שנערך ביוזמתו במשכן הכנסת עורכי אינטרנט, חברי כנסת ואורחים נוספים. ההצעה עצמה עדיין לא עלתה להצבעה, כשעל פי חסון "הדיון נועד לנסות להגיע להסכמה בנושא".

חסון הסביר כי מטרת החוק היא לחייב את כותב התגובה להזדהות, על מנת שמושא התגובה, או אדם שעניינו בה, יוכל לפנות אליו באופן גלוי. לדבריו, "החוק אינו מתייחס לעולם התוכן של התגובות, אלא לאחריות כותב הטוקבק לאמירה". חסון הוסיף, כי כיום הסינון הפנימי של התגובות נעשה על פי שיקולי עריכה של האתרים השונים, באופן שאינו מעוגן בשום מקום.

בין המתנגדים להצעה היה הח"כ יואל חסון (קדימה), שאמר כי "תרבות הטוקבקים היא ראויה ביותר. לא צריך שום גוף ציבורי שיפקח על הנושא... מדובר בבמה אזרחית בה לכל אזרח יש הזדמנות להביע דעתו". ד"ר יובל קרניאל יצא נגד רעיון החקיקה אך הציע במקום זאת להקים גוף מיוחד, המורכב מעורכי אינטרנט, אנשי ציבור ונציגים נוספים, שיגבש אמנה מיוחדת שתעגן את הנושא.

מרבית העורכים שהשתתפו בדיון התנגדו לעיגון תרבות הטוקבקים בחקיקה או ביצירת אמנה רשמית. לדברי עורך ynet יון פדר, כל היוזמות הללו מגבילות את חופש הביטוי של האזרח, המתבטא באופן האותנטי ביותר בתגובות. פדר סיפר כי במערכת החדשות עליה הוא אמון, קיימת סלקציה מאוד קפדנית של תגובות, בהתאם לחוקי לשון הרע. עורך וואלה! אבי משולם הצטרף לדברים אלו והוסיף, כי "החוק נותן מענה ברור לכל סוג של פגיעה כתוצאה מתגובה זו אחרת". לדבריו, עובדה היא שמדי שנה מוגשות עשרות תלונות נגד עיתונים על הוצאת לשון הרע, אך עד כה הוגשו תלונות בודדות על הוצאת דיבה בתגובות באינטרנט, וכן כי הקודים לפיהם מסוננות תגובות דומים בין המערכות השונות.

מהעבר השני, סיפר עורך ICE אורי רודריגז, כי מאתרם הוסרו הטוקבקים מתוך החלטה ברורה ש"הם אינם מכבדים אותו". לדבריו, תרבות הדיון הזו אינה צריכה להיות באתרי חדשות המתנהלים על פי אתיקה עיתונאית.