עוגיות הנשיא

כשהתחלתי לרכוב על אופני הרים, היציאה לשטח היוותה רק תירוץ בכדי לצאת בצוותא עם החבר'ה, למצוא מקום שקט ופסטורלי (עדיף עם נוף) ולפצוח באורגיית זלילה נטולת רגשות אשמה (שהרי אנו בעיצומה של פעילות ספורטיבית). הקפה המבושל על מדורה מהווה חלק בלתי נפרד מהטקס, והדלקת מדורה בשטח, כשארבעה מנהלים נושפים בעורפך, אינה משימה של מה בכך, אולם על כך איאלץ לספר בפעם אחרת. הפעם נדון בעניין עצמו.
עם השנים למדתי שלא כל מוצר מזון יצלח לטיול שטח: שוקולד נמס (ואינו מזין, במלוא מובן המלה), עוגיות רגילות הופכות לאבק דביק ופירות יבשים פשוט נראים רע. כריכים אינם מהווים פתרון הולם לטיולים ארוכים, שבהם צריך כמות אנרגיה גדולה הארוזה בצורה קומפקטית. נכון שתמיד אפשר לגשת לסופרמרקט ולקנות חטיף גרנולה תעשייתי, או למשכן את האופניים תמורת פאוור בר (מה שיקר זה לא החטיף, אלא שחזור הלסת התחתונה בעקבות נגיסה לא אחראית), אך האופציות הללו נראות מנוגדות לרוח ההרפתקנות והחזרה לטבע האמורה לאפיין את הטיול. כך הגעתי לפתרון האולטימטיבי של "עשה זאת בעצמך", אשר בשלב ראשון סיפק לי הזדמנות לבצע ניסויים בבני אדם, ובשלב שני הרים פלאות את קרני החברתית בקרב שאר הרוכבים.
כמו לכל פרויקט, גם לזה ניגשתי בצורה מדעית: זרקתי את כל מה שמצאתי בארונות המטבח לתוך קערה ולפי התוצאה הגדרתי את מפרט הדרישות. את התוצאה לקחתי איתי לטיול הקרוב ובצורה אחראית השתמשתי בשותפי התמימים כחולדות מעבדה. התוצאות הממו גם אותי. לא זו בלבד שהחולדות אכלו הכל, הן גם דרשו עוד, ורק אחרי שהפכו לי את התיק וערכו בי חיפוש גופני משפיל התרצו ועזבו אותי לנפשי. לאחר שיפורים קטנים הגעתי לנוסחה הסופית, כשאני נענה לבקשת הקהל להימנע מהוספת קליפות ביצים ("...אבל זה מכיל סידן...").
לפתע פתאום הפכתי להיות בעל תואר כבוד ושותף רצוי בכל אירוע רכיבה, לא לפני ששותפי דאגו להבהיר בנימוס שבלי העוגיות אני יכול להישאר בבית. הבעיה העיקרית היתה למנוע מבני הבית (בעיקר אני) לחסל את כל העוגיות עם התה של ערב לפני הטיול.
העוגיות מתאפיינות ביחס גבוה של אנרגיה לנפח, עמידות בטלטולים, צבע פרקטי (חום בוץ) ובעיקר בטעם משובח. ההכנה אינה דורשת מכשור מסובך ו/או תואר באסטרופיזיקה.

המרכיבים:
1 כוס סוכר חום
½ חבילת חמאה
2 ביצים
½ כוס קמח מלא
½ 1 כוס גרנולה
קורט זנגביל טחון
קורט קינמון
קורט מלח
2-3 טיפות תמצית וניל
חצי כפית סודה לשתייה (להרגעת הרוחות – חשוב במיוחד בטיול של יומיים עם לינה משותפת)
½ כוס של צימוקים/שקדים/שוקולד צ'יפס/אגוזים או שילוב שלהם

אופן ההכנה:
1. מחממים קלות (20 שניות) את החמאה במיקרוגל בקערה בינונית, מוסיפים את הסוכר ומערבבים עד לקבלת עיסה אחידה.
2. מוסיפים את הביצים ואת התבלינים, ותוך כדי בחישה מוסיפים את הקמח בהדרגה. בוחשים עד לקבלת עיסה אחידה וצמיגה למדי. במידה שצמיגות העיסה גבוהה מדי, ניתן להוסיף כף של מים ולבחוש היטב.
3. מוסיפים את הגרנולה והתוספות ובוחשים שוב.
4. השלב הבא הוא השלב הקריטי. יוצקים את העיסה על גבי נייר אפייה במרכז התבנית, מניחים על העיסה נייר אפייה נוסף ומשטחים את העיסה לעובי אחיד של כשני סנטימטרים. השלב הבא הוא לקלף את נייר האפייה העליון.
5. אופים 30-40 דקות, בחום של 180 מעלות.

לאחר האפייה מומלץ לחתוך את העוגה שהתקבלה למלבנים, לפני קירור מוחלט, ולתת למבוגר אחראי להחביא אותה עד יום הטיול.

בעקבות פיתוחו של מתכון זה ובעיקר בזכות ביצועו, קיבלתי מחברי (לעיל החולדות) את תואר נשיא המועדון, או ליתר דיוק Le President (תואר מכובד אם כי נטול סמכויות מעשיות). כך גם קיבלו העוגיות את התואר "עוגיות הנשיא".