החלום הרטוב של הרצל יציל את ים המוות

מה משותף לחוזה המדינה [[בנימין זאב הרצל]] שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר ואיש העסקים, יצחק תשובה? החזון להפיח חיים ב"ים המוות". הרעיון הוא פשוט. כריית תעלה שתוביל מי ים ל[[ים המלח]] תעלה את המפלס של הים הנמוך בעולם ותציל אותו מהכליה שחוזים המומחים, בתוך שנים לא רבות יחסית.

תוכנית "מובל השלום", או בשמה הקודם "תעלת הימים", צפויה לעלות היום מחדש בכנס מיוחד שמקיים הבנק העולמי בירדן, בו תושק בדיקת ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט בגלגולו הנוכחי. בכנס ייטלו חלק בין השאר, שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, שר המים הירדני זעפר אל-עלם, נציג ראש הרשות הפלסטינית ד"ר מוחאמד מוסטפה, נציגי הבנק העולמי ונציגי המדינות התורמות. הפרויקט, שהיקפו נאמד בכ-4-3 מיליארד דולר יהיה משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

בנימין זאב הרצל העלה את הרעיון כבר בשנת 1902 בספרו "[[אלטנוילנד]]". הרצל תכנן חפירת תעלה שתזרים מים מ[[הים התיכון]] לים המלח, רעיון שהתבסס על הפרשי הגובה המשמעותיים בין הימים. המטרה: לשמר את ים המלח ובתוך כך לנצל את נפילת המים לייצור חשמל. הרצל, שלא היה מהנדס בהשכלתו, ביסס את הרעיון על תוכנית שהגה המהנדס מקס ורקארט בשנת 1899, המפרטת כריית תעלה שתוביל את מי הים התיכון דרך עמק יזרעאל ודרך עמק בית שאן ושקע הירדן - לים המלח.

במתכונת שונה מעט, קודמה התוכנית כמה עשורים אחרי קום המדינה על ידי שורה של אישי ציבור, בהם פרופ' יובל נאמן, ושר האנרגיה לשעבר, יצחק מודעי. בשנות ה-80 נדונו שלוש חלופות לפרויקט ובשנת 81' אושרה תוכנית תעלת הימים המקורית, לפיה יובלו המים בתעלה מהים באזור אשקלון, דרך צפון הנגב במנהרה עד לים המלח. לתוכנית אף הונחה אבן פינה ובמהלך הטקס הכריז ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]], על הדברת השממה. לאחר מכן נכרו כמה מאות מטרים מן התעלה. הפרויקט בוטל ב-85' והעבודה מעולם לא חודשה.

במתכונתה הנוכחית עלתה התוכנית עם האצת תהליך השלום בשנות ה-90 על ידי שר החוץ דאז שמעון פרס ושר האנרגיה דאז משה שחל. על פי התכנון אמורה התעלה לצאת מאיזור מפרץ אילת, משם תעבור לצידו הירדני של הגבול עד לנקודה הגבוהה ביותר באיזור באר מנוחה - פארן מהצד הירדני, ומשם יוזרמו המים לכיוון ים המלח תוך ניצול הפרשי גובה של כ-600 מטר. אורך התעלה בצד הירדני כ-180 ק"מ, מתוכם 134 ק"מ בתעלה מקורה. הפרויקט אמור להזרים מאות מיליוני מ"ק מים בשנה מים סוף לים המלח, להתפיל מים עבור ירדן והרשות הפלסטינית ולייצר חשמל עבור ישראל, ירדן והפלסטינים.

בנקודת היציאה, באזור הדרומי של ים המלח, מתוכנן מתקן ההתפלה הגדול בעולם שיפיק כ-800 מיליון מ"ק בשנה. עודפי המים יועברו לים המלח כדי לנסות לפתור את הירידה במפלס שלו. בנוסף, בתוואי התעלה מתוכננת לקום תחנת כוח הידרואלקטרית שתנצל את הבדל הגובה בין ים סוף לים המלח לייצור 800 מגה-וואט חשמל.

במשרד התשתיות אומרים כי חשיבות התעלה בצד הישראלי גבוהה מאוד היות וכתוצאה מניצול מקורות המים שמזינים את ים המלח על ידי ירדן, סוריה וישראל, יורד מפלסו של ים המלח בשיעור של 80-100 ס"מ בשנה. ירידת המפלסים, מלבד הפגיעה הישירה בהתרחקות חופי ים המלח, מגדילה את תופעת הבולענים.

עד היום עלו בעד ונגד הפרויקט אין ספור טענות - כלכליות, אקולוגיות, סביבתיות ומדיניות והפרויקט השאפתני, אולי שאפתני מדי, טרם יצא לדרך. אבל, שר התשתיות הלאומיות בנימין בן אליעזר, שלקח את פרויקט "מובל השלום" כפרויקט אישי, לא מתרגש. ערב יציאתו לירדן הוא בטוח בנחיצות הפרויקט.

"הנכדים שלנו לא יסלחו לנו אם בעוד כמה עשורים ים המלח ימשיך להיעלם. מדובר בפלא עולמי שחשוב לא רק לישראל, אלא לכל המזרח התיכון והעולם. פרויקט מובל השלום הינו פרויקט דגל במשרד התשתיות הלאומיות, הוא יוביל לשיתוף פעולה אזורי וכלכלי עם ידידינו הירדנים בתחומי האנרגיה המים והחקלאות. ההתפתחויות האזוריות הינן צעד חשוב בקידום התהליך המדיני".

לדבריו, " לאחר החתימה על סקר ההיתכנות, אני צופה פריצת דרך בצעדים בוני אמון בינינו לבין המדינות הערביות השכנות. הפרויקט הינו ראשון בחשיבותו גם עבור הממלכה הירדנית והמלך עבדאללה התבטא בעבר, כי הוא רואה חשיבות מרובה בקידומו של הפרויקט אף הוא".

סקר ההיתכנות של הפרויקט אמור להמשך שנתיים והוא עתיד לבדוק חמישה מרכיבים: ההשפעה הסביבתית על מפרץ אילת כתוצאה משאיבת מי ים; ההשפעה הסביבתית על ואדי ערבה כתוצאה ממעבר התעלה; היתכנות הקמת מתקן להתפלת מי ים-סוף לחופי ים המלח - בעיקר לצרכי ממלכת ירדן והרשות הפלשתינית; היתכנות הקמת תחנת כוח הידרואלקטרית; השפעות על איכות מי ים המלח כתוצאה מעירוב מי ים סוף עם מי ים המלח. את ביצוע הסקר מרכז הבנק העולמי.

עד כה גייס הבנק העולמי תשעה מיליון דולר מתוך 15 מיליון הדרושים לסקר. את הכסף תרמו יפן, ארה"ב, צרפת והולנד ובאחרונה מתנהלים מגעים מתקדמים עם שוודיה, ספרד, אנגליה, וגרמניה על הצטרפותן לחבר המדינות התורמות לפרויקט.

באחרונה קיבל הפרויקט רוח גבית מכיוון לא צפוי. איש העסקים, יצחק תשובה אמר באחרונה בניו יורק כי יש לו חזון, וכולו תקווה שיוכל ליישם אותו: להקים תעלה מהים האדום לים המלח. המים האלה יותפלו למים מתוקים. "להערכתי, ניתן להתפיל מיליארד מ"ק מים בשנה. כמות זו תספיק להפריח את כל הנגב ולהפוך אותו לירוק. ניתן ליישב בנגב מיליוני תושבים.

"התעלה תייצר גם חשמל שיספק את צורכי הנגב. משני צדי התעלה יהיו טיילת ובתי מלון, לאורך כל הדרך מהים האדום עד ים המלח. בנוסף, אפשר לחזק את מערכת היחסים בינינו לבין הירדנים והפלסטינים בכך שגם הם ייהנו מהמים, החשמל והצמיחה הכלכלית. קיימתי פגישות עם שמעון פרס ואחרים בעניין החלום המשותף הזה. אין אלה חלומות באספמיה".