עלי הטוב

ערב ראש השנה הנוכחי ביקש ממני אחד מחבריי את מספר הטלפון של עלי מוהר. כששאלתי אותו לשם מה נחוץ לו המספר, השיב שאין זה ראוי שאיש הרוח הנערץ עליו יילך לעולמו, מבלי שידע עד כמה הוא ושכמותו, דור קוראים הצעירים ממוהר בכמה עשרות שנים, מוקירים לו תודה. מסרתי לו את המספר וברכתי אותו על המעשה האצילי שהוא עומד לעשות. באותו זמן מחלתו של מוהר כבר היתה סוד גלוי. גם בראיונות שהעניק לתקשורת, לרגל צאת ספרו המשותף עם אריק אינשטיין, נרמז בעדינות כי בריאותו מעורערת זה זמן מה. על אף זאת, היה ברור שבשיחה שיקיים עימו החבר, לא תוזכר המחלה וליתר ביטחון גם הזכרתי לו כי שמו הוא עלי, בצרה, ולא עלי, בקמץ. לא נעים להיחשף בטעויות הגייה בפני גיבור התרבות שלך.

מוהר לא ענה. לאחר מספר צילצולים נשמעה הודעה מוקלטת וחברי נותר אילם לרגע אחד. בסופו של דבר נחלץ מהמבוכה והצליח לומר מספר מילים. למענה האוטומטי הוא סיפר שהרקע לשיחה הוא ראיון שקיים עימו העיתונאי אבנר אברהמי במוסף הארץ, בו סיפר מוהר כיצד, בימי שירותו הצבאי, פנה אל המשורר נתן אלתרמן וחשף בפניו את הערצתו לכתביו. "במובן מסויים", התוודה החבר בפני המשיבון, "אתה האלתרמן של הדור שלנו". לאחר עוד שניים שלושה משפטים מגומגמים ניתק, לא לפני שאיחל לעלי, בצרה, שנה טובה.

בהמשך השבוע זכה החבר הזה שלי ללא מעט טפיחות על השכם. גם על האומץ, גם על המחווה המרגשת, וגם על כך שהביע את מה שכה רבים מאיתנו מסכימים עליו: מוהר סימן לנו את מיקומנו במפה ובו בזמן התווה לנו דרך. אמת, שתל אביב אכן נוצקה מחלומות של מהגרים, אך אלה הם רק קליפתה של הבועה, שעה שבתוכה פנימה מתקיימת תל אביב אחרת, בה הבניינים מתפוררים, אך קסומים לא פחות מהלובי המפואר של מגדלי היוקרה; בה אפשר לשמור על כושר גם בבריכת גורדון, לא פחות ביעילות מאשר במכוני חיטוב הגוף; תל אביב שבה הקפה השכונתי שלך הוא לא סניף של רשת; תל אביב שהיא גם בית ולא רק היכל פיק-אפ. בין כל פלאי הטכנולוגיה, מוהר גרם לנו לראות את פלאי שיגרת היום יום. ואחר צהרים אחד, צילצל הטלפון בביתו של אותו חבר. מעברו השני של הקו נשמע קול כמעט מתנצל. זה היה עלי מוהר בכבודו ובעצמו!

מוהר היה אדיב להפליא. לאחר שבן שיחו נחשף כאוהד מכבי ת"א, העיר בנימה מחוייכת: "זה רק מראה שלא כל המכביזם רע". לבסוף, הוא הודה על המחווה ואמר: "רציתי שתדע כמה כוח שיחות כאלה נותנות לי". עד היום אנחנו מרגישים גאים על כך שהיינו קוריוז בחייו, שעה שכבר למעלה מעשרים שנה הוא מילא במהויות את חיינו שלנו. על אף שהשיחה נותקה, עבור רבים עלי מוהר יישאר מורה הדרך בסמטאות העידן הנוכחי, בטח בסמטאות תל אביב.


בן זילכה הוא עורך משנה בעיתון "העיר", בו הופיע טורו של עלי מוהר, "מהנעשה בעירנו", מהמדורים הוותיקים בעיתונות הישראלית.