גם לסביות יכולות להידבק באיידס

אפשר לחיות עם [[HIV]] עשרות שנים. כיום אנו יודעים על נשאים שחיו עם המחלה אפילו 20 שנים (המחלה התגלתה רק בשנות ה-80), וזו אינה המילה האחרונה. הוכח כי תוחלת החיים של נשא תלויה במהירות בה הוא פונה לטיפול התרופתי – ככל שייטול את קוקטיל התרופות סמוך להידבקות במחלה, כך יגדלו סיכוייו להאריך ימים. איידס אם כך היא מחלה כרונית, בדומה לסכרת, ולא מחלה סופנית, שיש בה התדרדרות מהירה, והמוות נגרם ישירות ממנה. נתונים אלה מחזקים את העובדה, שגילוי מוקדם של המחלה הוא קריטי.

ישנם מצבים בהם קיים חשש להידבקות בנגיף, כגון: אונס, קרע בקונדום במהלך סקס עם נשא ושימוש במזרק נגוע. במקרים אלה ישנה אפשרות להפחית משמעותית את הסיכון להידבקות, באמצעות קוקטיל תרופות מיוחד. הקוקטיל ישפיע רק אם הוא נלקח במהלך 72 השעות שאחרי המגע האפשרי עם הנגיף. הטיפול התרופתי נמשך 28 ימים, ולצדו תופעות לוואי קשות. חשוב לציין, כי יעילות הטיפול המונע לא הוכחה ב-100% וכי מדובר בטיפול מסובך ויקר. הקוקטיל המיוחד מסובסד רק במקרים בהם התקיים בוודאות אחד מהמצבים שהופיע לעיל.

כשמדובר ביחסים הטרוסקסואלים, במידה ואינכם יודעים בוודאות האם הפרטנר נגוע או לא, כמובן שחשוב להקפיד על אמצעי מניעה, אך גם להימנע מיחסי מין בזמן המחזור החודשי. במידה שהפרטנרית נושאת את הנגיף, ריכוזו הגדול ביותר נמצא בדם, ולכן למין בזמן מחזור יש את הסיכוי הגובה ביותר להדביק במהלך יחסי מין ואגינלים.

HIV עובר דרך בני אדם ודרכם בלבד. בני אדם לא יכולים להידבק מבעל חיים, ולהיפך. עקיצת יתוש שעקץ נשא שנייה לפני כן לא תדביק אתכם במחלה. גם דרך רוק לא נדבקים באיידס, אלא אם כן יש לאחד הצדדים דימום מסיבי מאד בחלל הפה. חשוב לזכור, שנגיף האיידס לא חי באוויר, ולכן, אפשר ללחוץ ידיים, להתחבק ולהתנשק. אפשר גם להשתמש בשירותים משותפים, ובאותם כלי אוכל, ללא חשש.

לסביות שקיימו יחסי מין עם גברים בעבר או שעודן מקיימות יחסי מין עם גברים (ביסקסואליות) ולסביות שהשתמשו או משתמשות בסמים באמצעות הזרקה, יכולות לשאת את נגיף ה-HIV. למרות שאחוזי המחלה בקרב לסביות נמוכים משמעותית משאר האוכלוסייה, למרות הסיכוי הזעום, חשוב לדעת שגם מין אוראלי בין שתי נשים עלול להדביק, וכן שימוש משותף באמצעים כמו ויברטורים שלא עוברים חיטוי, או שלא מולבש עליהם קונדום.

ל-HIV סיכוי גבוה יותר לעבור לאדם הסובל ממחלת מין אחרת. מדובר הן על מחלות מין שגורמות לפצעים (כגון: סיפיליס ו[[הרפס]]), והן על כאלה שאינן (כגון: [[זיבה]] וכלמידיה). לאדם שנושא את נגיף ה-HIV וחולה במחלת מין, יש סיכוי גדול פי שלושה עד חמישה להדביק אדם בריא בנגיף. חשוב לציין, שהקונדום יעיל ביותר במניעת העברת HIV, אולם הוא מועיל גם במניעת מחלות מין נוספות.

ישנם חמישה נוזלי גוף מדבקים: 1. דם; 2. נוזל זרע (וכן טיפות זרע מוקדמות); 3. נוזלי נרתיק; 4. חלב אם; 5. נוזלי גוף אחרים אשר מכילים דם (וסת למשל). ישנם נוזלים נוספים שנמצאו בהם רמות גבוהות של HIV, אולם אלה נוזלים שרק צוותים רפואיים יכולים להיחשף אליהם: נוזלים המקיפים את המוח ואת עמוד השדרה, נוזלים המקיפים את מפרקי העצמות והנוזל המקיף את העובר.

הסימנים הבאים יכולים לרמז שנדבקתם, אך הם בשום פנים ואופן לא מהווים תחליף לבדיקת דם ולא מאשרים הידבקות: ירידה מהירה במשקל, שיעול יבש, חום מתמשך והזעות לילה קשות, עייפות כרונית ובלתי מוסברת, נפיחות בבלוטות הלימפה בבית השחי, בצוואר או במפשעה, שלשול שנמשך יותר משבוע, נקודות או כתמים על הלשון, באזור הפה ובגרון, דלקת ריאות, נקודות או כתמים בצבע אדום, סגול, ורוד וחום מתחת לעור, בתוך הפה, באף או בעפעפיים, אובדן זיכרון, דיכאון והפרעות נוירולוגיות אחרות.

5,000 נשאי איידס רשומים בישראל נכון להיום, אבל מכיוון שכ-40% מהאוכלוסייה הישראלית לא נבדקה מעולם, ההערכה היא שישנם הרבה יותר. על פי רישומי משרד הבריאות, נרשמו השנה 350 נשאי איידס ישראלים חדשים. בכיר במשרד הבריאות העריך בשבוע שעבר, כי על כל נשא ישראלי שמודע למצבו, ישנם שלושה שלא מודעים לכך שנדבקו. כ-60% מהישראלים אמנם כן ביצעו בדיקת איידס, אולם הנתון מתייחס לבדיקות שבוצעו בארץ מאז פרצה המחלה, וההנחה היא כי רוב הנבדקים הסתפקו בבדיקה אחת בלבד במהלך חייהם.

תרומת דם היא לא בדיקת איידס. רבים טועים וחושבים שאם הם תרמו דם, ולא קיבלו טלפון שבישר להם רעות, הם אינם נושאים את הנגיף. רקמת דם שנתרמה עוברת סדרה של בדיקות שבדיקת איידס היא רק אחת מהן. יכול להיות שהבדיקה תיפסל משלל סיבות לפני שבכלל עברה בדיקת איידס.

________


בהכנת הידיעה סייעו רמי הסמן, לשעבר יו"ר הוועד למחלמה באיידס ואריק אלעד, דובר הוועד למלחמה באיידס.