עתירה: הפריה מלאכותית לנשאיות איידס

על שולחנו של [[בית המשפט העליון]] הונחה עתירה הדורשת ממשרד הבריאות לבצע [[הפריה מלאכותית]] בנשאיות [[HIV]]. זו עתירה ראשונה מסוגה, שהתגבשה בעקבות סירובן של קופות החולים לטפל בנשאיות הנגיף בישראל, למרות שקיים חוק המחייב את המדינה להעניק את הטיפולים.

הוועד למלחמה באיידס ונשאית HIV בת 35 עתרו על ידי בא כוחן, עורך הדין דורי ספיבק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

העותרת מנסה להיכנס להריון מבן זוגה, אשר אינו נשא של הנגיף, מזה חמש שנים, אך ללא הצלחה. על פי הנחיות הרופאים, נמנעו בני הזוג מקיום יחסי מין לא מוגנים, אך משכשלו הניסיונות להביא ילד בדרכים שאינן מסכנות את בן הזוג,, פנתה העותרת למכבי שירותי בריאות, הקופה בה היא מבוטחת, ובהמלצת רופאיה ביקשה לעבור את טיפולי הפריה חוץ גופית - IVF. הקופה הודיעה לה כי מכוני הפוריות בישראל אינם מוכנים לקבל נשאיות של הנגיף לטיפולים אלו, ולפיכך לא ניתן יהיה לממן את הטיפולים בישראל.

העותרת התגלתה כנשאית של הנגיף לפני שבע שנים. מערכת החיסון שלה נפגמה קשות, אך בשל הטיפול באמצעות קוקטייל התרופות, שוקמה המערכת החיסונית שלה לחלוטין, והיא אישה פעילה, חיה בריאה ומתפקדת.

חשוב לציין, כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע שעל המדינה לממן טיפולי פוריות והפריה מלאכותית על פי התנאים הקבועים בחוק. העותרת עומדת בתנאים הקבועים בחוק, אך היא לא מקבלת את הטיפולים בשל היותה נשאית של המחלה, ומטעמים פסולים של אפליה. הוועד למלחמה באיידס, אליו פנתה העותרת, פנה למשרד הבריאות במטרה למנוע את האפליה כנגד ציבור נשאיות האיידס, אך ללא הועיל. עוד יצוין, שבמניעת טיפולי ההפריה המלאכותית מנשאיות HIV, המדינה מונעת מציבור זה לממש את אחת הזכויות הבסיסיות ביותר – הזכות להורות.

הטענה העיקרית, היא שמחלת האיידס הפכה למחלה כרונית הניתנת לטיפול לכל דבר ועניין, ותוחלת החיים של נשאי איידס אינה נופלת מזו של הציבור בכללותו. אין סיבה למנוע הריון של נשאיות איידס, פרט לחשש ופחד מהמחלה, שמקורם באמצע שנות ה-90, אז הייתה מחלת האיידס מחלה חשוכת מרפא.

בעתירתם, דורשים הוועד למלחמה באיידס והעותרת לאפשר לנשים אלו לעבור את הטיפולים בישראל, במכונים הקיימים, אשר מטפלים בנשאיות של מחלות זיהומיות אחרות, דוגמת הפטיטיס B ו- C, דלקות כבד זיהומיות, אשר סיכון ההדבקה מהן עולה על סיכון ההדבקה בנגיף HIV. אם לא יתאפשר הדבר באופן מיידי, הדרישה היא לאפשר לנשאיות שעברו את גיל 35 לעבור את הטיפול בחו"ל במימון של משרד הבריאות.

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי הסיכוי להדבקה של ילוד לאם נשאית HIV עומד על פחות מאחוז אחד. האפשרות להדבקה של הילוד מתרחשת בעיקר במהלך הלידה ובהנקה שלאחריה. נשאית HIV אשר נוטלת בקביעות את הקוקטייל, יולדת בניתוח קיסרי ואינה מניקה, מטילה סיכון מזערי של פחות מאחוז על הילוד.