הנשים שנמלטו מהתופת

35 נשים חוסות במקלט "מעגן", לאחר שנמלטו מסוחרי הנשים שניצלו אותן לתעשיית המין. מיוחד ליום האשה הבינלאומי

ענת שתיווי

מקלט מעגן בתל אביב הוא היחיד בארץ המשקם קורבנות של סחר בנשים. הוא הוקם לפני כשלוש שנים וכיום נמצאות בו 35 נשים. עו"ד רינת דווידוביץ', מנהלתו, מספרת בשיחה עם וואלה! חדשות כי עצם קיומו הוא תופעה נדירה בעולם, משום שישראל היא מדינת יעד לנשים, בניגוד למדינות המקור, מהן הן מגיעות.

מרבית הנשים במקלט הגיעו לישראל מרוסיה, מולדובה, אוקראינה ואוזבקיסטן. אמנם אין ביניהן קטינות שנפלו קורבנות לסחר, אך דווידוביץ' העריכה כי לפחות חלקן נסחרו לראשונה כשהיו נערות. לדבריה, זמן השיקום יכול לנוע בין מספר שבועות עד למספר שנים. כך, נשים שנמצאות בהליך עדות משפטית נגד הסוחר יכולות לשהות במקלט שנים.

ב"מעגן" שמים דגש על שיקום רגשי, על ידי מתן קשר עם דמות מיטיבה ואוהבת ללא תנאים. דווידוביץ' מספרת, כי מפגשים קודמים של הנשים האלו עם מי שנתפש בעיניהן כדמות מיטיבה היו למעשה מפגשים עם הגורמים שהפכו אותן לקורבן. המקלט עוסק גם בהקניית מיומנויות תעסוקתיות: לרוב הנשים לא הייתה עבודה קודמת כפי שמוכרת לרובנו. באמצעות אשרות שהייה וקשרים בקהילה, הנשים עוברות השמה לעבודה "רגילה". מעבר לכך, מלוות אותן עובדות סוציאליות, מדריכות, רופאים ואם בית.

הנשים מופנות למקלט על ידי המשטרה ומנהלת ההגירה בעיקר. מעטים המקרים בהם מגיעה קורבן סחר בעצמה ודופקת על הדלת, וגם במקרים אלה היא צריכה לעבור קודם דרך חוקרי המשטרה. דווידוביץ' אומרת, כי חלק מהשוהות מגיעות לשם ישירות מהמכונים, והן "אלו שמגיעות במצב החמור ביותר, מנטאלית ופיזית". לדבריה, בפעילות המקלט מעורבים לא רק המשטרה אלא גם משרדי ממשלה רבים – החל ממשרד הבריאות, הדואג לבדיקות רפואיות לשוהות ועד לסיוע משפטי חינם ממשרד המשפטים, העוזר בתביעות אזרחיות נגד הסוחרים.

עוד בוואלה!

לעצב את הבית - מהסלון: האפליקציה שחייבים להכיר

לכתבה המלאה

הכלי היחיד להלחם בתופעה

חלק מהנשים במרכז מעידות נגד הסוחר שלהן בישראל. מדובר בהליך לא פשוט – על הנשים להיות מאד אמיצות, "במקום בו הן חיות מחדש את החוויה" כשהן מתעמתות מול הסוחרים וסניגוריהם. "לא קל לעמוד מול הרכב של שלושה שופטים, שלא תמיד יש בו נשים", מספרת דווידוביץ', שמלווה אותן לבית המשפט ועוזרת בהכנתן לפני הדיון ובאיחוי הקרעים שאחרי העדות. "אבל יש לזה חשיבות ממעלה ראשונה, כי הן הכלי היחיד למגר את התופעה" אומרים במקלט. פשוט, כי אין ראיות אחרות מלבדן.

לאחר סיום השיקום מוחזרות הקורבנות למדינותיהן. דווקא בשלב הזה נמצא הפתח לכישלון התהליך כולו. הנשים הללו ברחו ממדינות מוצאן בשל קשיים בהם נתקלו שם. המומחים במקלט ממליצים לשקול אפשרות של העברת הנשים למדינה שלישית – שאינה ישראל. "להחזיר אותן למדינות המקור זה לפוצץ את הבועה בפרצוף שלהן", אומרת דווידוביץ', "הן רואות שיש חיים אחרים. הן יכלו לצאת מעולם המצוקה, ונאלצות לחזור למקום ממנו ברחו". זה אמנם מתנגש עם מדיניות ההגירה של ישראל, אך יש להקדיש מחשבה לנושא, היא ממליצה, ומסבירה כי חזרה למציאות ממנה הן באות לא משאירה לנשים הרבה אלטרנטיבות.

ממוצע הביקורים החודשי בבתי זונות בישראל עומד על מיליון ביקורים בחודש. כך שהכל עניין של היצע וביקוש. עו"ד דווידוביץ', שעזרה בהקמת המקלט ומנהלת אותו מיום הקמתו, טוענת כי אם לא היו מיליון ביקורים בחודש, לא היה צורך להביא לפה בחורות מרוסיה ומזרח אירופה. לדבריה, נעשתה כבר דרך ארוכה בטיפול בתופעה, אך יש לעשות עוד הרבה בתחום אכיפת החוק. כמו כן, צריכה להיות עשייה חינוכית – כלפי הציבור בכלל. "חייבים לזכור שהנשים המובאות לארץ הן הקורבנות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully