נקודת ה- D: ד"ר ארקדי ומיסטר גאידמק

ארקדי גאידמק שלום,

הרשה לי לחלוק איתך מחשבה או שתיים שחלפו בראשי.

אתמול בערב ישבו אצלי כמה חברים. אחרי שכאבנו עם תושבי קו העימות ("בלתי נסבל, אם זה היה בתל אביב כבר מזמן וכו'..."), פיצחנו ללא קושי את הקסם אצל אורי גלר עם הכוסות והסכין (דבק מגנטי?), וסיכמנו פה אחד את הביקורת על ג'יימס בונד החדש ("אין, הכי חתיך, הכי מושלם") הגענו אל הדבר הבא בסדר היום החברתי שלנו... אתה. נדבן טוב לב או תחמן חסר פשרות? פילנתרופ אמיתי או אופורטוניסט ציניקן? אתה ארקדי גאידמק, הועלית על שולחן האוכל, והורדת ממנו אחר כבוד רק כשהגיעו העוגות...

ויש להניח שהייתי נשארת עם כל הדעות (וכן, גם עם כמה עוגות) בבטן, והייתי חוסכת ממך את הביקורת, הרי בוא נודה - לעולם לא הייתי כותבת לך, לולא פתחתי הבוקר את העיתון ונדהמתי.

כי היום, כמו בכל יום, על ספל קפה שחור ומר התיישבתי לקרוא את עיתון הבוקר. קראתי, התעצבנתי, דפדפתי וגם קצת השתעממתי, מודה. בהגיעי לעמוד 8 נדהמתי: לא בפעם הראשונה אמנם, מודעה על עמוד שלם, בעיתון המוביל של המדינה, או במלים אחרות 106,898 שקלים (לפני מע"מ) שמטרתם... מה מטרתם בעצם?

הצלחת לבלבל גם אותי, אני מודה, וזו כנראה הבעיה העיקרית שלי איתך, אדוני. האופן בו אתה הופך ברגע אחד מד"ר ארקדי המתוחכם והאלגנטי, למיסטר גאידמק שזעמו מתפרץ ללא שליטה ובלי התראה מוקדמת. מד"ר ארקדי, שחושב לטווח רחוק ומסווה את מניעיו האמיתיים, למיסטר גאידמק שהסקרים מבלבלים אותו והכוח מעבירו על דעתו. ואם הצלחת לבלבל גם אותי ולגרום לי לחשוב שאולי טעיתי בך ומניעיך באמת אפלים, אז עברת את הגבול. אצלי כמובן.

זכותך לכעוס על ראש הממשלה שלך וזכותך לומר כי "האיש הוא בדיחה כראש ממשלה ואינו ראוי לתגובה כבן אדם". כזו היא זכותך במדינה דמוקרטית, ד"ר ארקדי. זכותך להגיב על ביקורת שהוטחה בך ולהגיד כי "הופתעתי מדבריו של ראש הממשלה... מדובר בתעלול פוליטי... הוא מונע ממניעים פוליטיים, מחשש מהתמודדות מולי". כי כזו היא זכותך במדינה ליברלית, ד"ר ארקדי.

אבל כשאתה מפרסם מודעה בשלושת העיתונים המובילים, ומעמיד אולטימטום בפני ראש הממשלה של כולנו, זה כבר מריח לא טוב, מיסטר גאידמק. כי לקרוא תיגר קבל עם ומדינה, על ראש הממשלה שיקבל החלטות בגין כתב האישום נגדך, כאילו אי קבלת החלטה תתפרש כרדיפה פוליטית, זה מצטייר כבר כלא הגון, מיסטר גאידמק.

אז קבל עצה ממני, אזרחית רגילה, כזו שמברכת ומודה על כל עזרה שמוגשת לה, אבל סולדת ממי שחושב שהוא קנה אותה. עצה ממישהי שלא עובדת כיועצת תקשורת או סתרים של אף אחד, ועדיין יודעת לנסח שלושה משפטים ללא שגיאה ("אני חולק על הבעת העמדה השלילית שהבעת בנוגע לפעילותיי"?, או "למען שמן של המתקפות הללו..."???).

אל תדרוס ברגל גסה את האמון שהצלחת לבנות בינך ובין אזרחים רבים במדינה. אל תימחה באחת את הכבוד שרוחשים לך האנשים להם עזרת והועלת בעת מצוקה. אל תשכח שכסף זה לא הכל בחיים, זה רק הרוב, ואת זמנו היקר של ראש הממשלה של כולנו אתה מבזבז, ולמערכת המשפט של כולנו אתה לועג, ועל ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק של מדינתנו אתה מאיים.

אז שמע לי, ארקדי גאידמק, קבל עצה בחינם, כי אין לי דבר או עניין איתך. עצור את היד שלוחצת כה בקלות על ההדק התקשורתי. חדל אש, למרות לחישות היועצים שהמטרה עומדת מולך נייחת. חכה שניה לפני שאתה דוהר אל הקלפי, אל הכנסת או הבית הלבן ותן לנו עוד רגע להאמין שרק רוב, ולא כל מה שעשית, היה למען קניית השלטון והעם.

הייה עוד קצת ד"ר ארקדי וקצת פחות מיסטר גאידמק.

וזה, אני מבטיחה לך, ישתלם.