ילדי הנרות יוצאים לחמשוש

הקשב! הכינו את הר"רנטים, גרזו את המרכבות, אביב גפן מצטרף לשורות צבא העם! הודיעו בקשר, השתמשו במפות ובתצ"א, אביב גפן מתחייל! דגמו את הימ"חים, החזירו את כל הקב"נים מחופשות, אביב גפן מתגייס! מרקו את הגלילונים, העבירו חוטר בקנה, אביב גפן עולה על דקרון! צחצחו את מסדרונות הבקו"ם, אווררו את הבור, אביב גפן מקבל מספר אישי! עדכנו את אמ"ן, תשיגו את בוגי ומופז בטלפון האדום, אביב גפן מתיישב בנ"נ!

בתחילת הקריירה המוזיקלית שלו, כשהוא היה עדיין רק בחזקת הכבש השבעה-עשר, הצטלם אביב גפן סטייל ישו מנאות אפקה, בחזה חשוף, למקומון תל אביבי, וברווח בין הפטמות כתב מישהו "טוב למות בעד עצמנו". התעויט סבלו מדיסלקציה נוראית וילדי אור הירח היו חבורה של תמהונים, הרבה פחות ממיליארד טועים. אביב גפן היה זקוק לטרמפולינה, למקפצה להזניק את הקריירה שלו. המניירה של הפציפיסט הרגיש, נער השוליים האוונגארדי שצובע את פניו, מגדל את השיער ומאמין באמת ובתמים שכולנו דור מזוין (אפילו שהיינו סתם דור חמוש), החזיקה אותו מספיק זמן בתודעה של ילדי חטיבת הביניים ומכרה מספיק תקליטים, מילאה מספיק אולמות, גם אם בדרך התעופפה איזו פחית קולה (מלאה במשקה) לעבר הבמה.

ואז רבין נרצח, וילדי אור הירח פינו את מקומם לילדי דור הנרות. אביב גפן שר את "לבכות לך" בעצרת, הקים עליו כל מיני ח"כים בשטריימלים, צייר לעצמו ליפסטיק יענו רוברט סמית מ"הקיור", אבל פזל בערבים אינטימיים של פסנתר ונרות, בלדות רוק התאבדותיות וקיטש למאוהבים אל המרכז הפוליקרי/ארצי/ריטהי. לאט-לאט התחיל האיפור לרדת מהפנים, הנישואים עם אילנה עלו על שרטון, ואת "אנחנו דור מזוין" החליף "עורי עור מולדת אהובה".

בכל פעם שעלה נושא השירות בצבא עמד האביב תחת גפנו והצהיר: "לא שירתתי" (בגאון) וגם "לא אשרת", מגן בלהט פוליטי של רוקר עם מוצץ על איזו אג'נדה שאף פעם לא הצליח לנסח בבהירות. האם הוא מסרב לשרת בגלל סלידתו מצה"ל? אולי בשל הזדהותו עם מאבקם של שכנינו לשחרור אדמותיהם? אפשר פציפיזם מבית מדרשם של כהני הל.ס.ד הכל כך לא מעודכנים? מדוע סירב אביב לחובתו האזרחית? האם היה זה מסמר הפלטינה שרבץ בגבו? אולי היה זה אסקפיזם בורגני פטפטני במסווה של אידיאולוגיה? משרד יחסי הציבור התקשה לגבש מסר אחיד בנושא.

וכמו דמות מאיזה משל עם מוסר השכל דידקטי הגיח מתוך הצריח אלעזר שטרן, קצין חינוך ראשי, ואיים לסגור את השיבר על הופעות האמנים שאינם ממלאים את חובת המילואים בפני חיילים. הימים, יש לזכור, ימי מלחמה מבית וגם מבחוץ. הלוקאל פטריוטיזם שוב חזק באופנה, וצבע פנים נראה לא מעודכן כמו סינגל של קיס. אז אביבוש החליט שכדאי לחשוב על זה, משום שבכל זאת, מדובר בתקופה של עימות, "המשך ישיר למלחמת השחרור" כינה ראש הממשלה את התקופה. ובזמן שהדוידקות רועמות, על המוזיקאים לנגן, לפני השיירה, בפני בסיסי התחזוקה בדרום.

נבהלה בובה אביבה והחליטה לשקול את צעדיה, לעשות אחורה פנה אידיאולוגי ולחתום על אמ-16 מקוצר, על כל מקרה שלא יבוא. אבא הצנחן בטח תומך וגם המעריצים בעופרה ובתפוח יוכלו עכשיו לשיר, שכם אל כתף דובון ורצועת מיני עוזי לשיר, "בוכה על הקבר של אמא שלי". אביבוש יעשה מילואים. לא, הוא לא יגרז פטמות בזחל של תומ"ת. לא, הוא לא יעשה תורנות מטבח, הוא יעשה את מה שהוא יודע לעשות: לשיר. ואני שואל, האם גם הפליי-ליסט יתעדכן? האם את "פרופיל 21" תחליף גירסת כיסוי ל"גבעת התחמושת"?

האמת היא שמעולם לא החסרתי שינה בגלל מצבת כוח האדם בצה"ל. אביב גפן, כמו גם אייל גולן, עברי לידר, אסף אמדורסקי, בן ארצי, נחמיה רודנר ואחרים יכלו מבחינתי להמשיך לנגן, גם בלי לדעת פזצט"א מהי. אבל הריצה המבוהלת שלהם ושל גפן ג'וניור - נושא דגל מהפכת סרבנות השירות - אל חיקו החם של תא"ל שטרן, מלמדת כי לא סרבנות מצפונית, לא אידיאולוגיה ולא בטיח. נהנתנות כוראתית לשמה. ברגע שפגעו להם בכיס, השאירו אייקוני הנוער מאחריהם את הקשקשת המצפונית ואת האמירות הפילוסופיות ומיהרו להסתפר קצוץ. כוחות המילואים של צה"ל יסתדרו גם בלי אביב גפן, אבל השאלה האמיתית צריכה להיות, כיצד הוא עצמו יסתדר בלי היושר הפנימי שלו? יושר אמנותי ממילא אף פעם לא היה הצד החזק שלו. עמדת נביא הבלוף של דור הפוקימון-טק, בכל מקרה, פנויה.