יום הילד הבינלאומי - כמה מספרים

קצת רקע, לפני הכל: ב-1954 המליצה העצרת הכללית של האו"ם למדינות החברות בה, לציין מידי שנה את יום הילד הבינלאומי. התאריך שנקבע הוא 20 בנובמבר.

האמנה לזכויות הילד של האו"ם היא הסכם מיוחד, הקובע את מכלול החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. הצורך ביצירת אמנה בא מהעובדה שבמשך מאות שנים ילדים לא נחשבו לשווי ערך או זכויות למבוגרים.

את האמנה חיברה האגודה הבינלאומית לזכויות הילד במשך 10 שנים, משנת 1979 שהיתה "שנת הילד הבינלאומית". כותבי האמנה הגיעו מארבעים ארגונים שונים, וכך היו יכולים להתייחס להיבטים שונים של זכויות הילד.

ישראל אישרה את האמנה ב-1991. ב-2000 חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד, שנותן תוקף רשמי לזכויות התלמיד, מול החובות המוטלות עליו. חוק זה הוא ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האו"ם.

17 שנה אחרי שאישרו באו"ם את האמנה לזכויות הילד, מסתבר שהציבור הישראלי הולך ומתרחק מההבנה למשמעויותיה. לפי סקר שערכה עמותת "אור שלום" באמצעות "גיאוקרטוגרפיה" , אחד מכל שלושה אנשים בישראל תומך בהכאת ילדים, כ"אמצעי עזר חינוכי" .

בקרב הגברים קיימת נטיה גדולה יותר לתמוך באלימות כלפי ילדים: קרוב ל-38% מקרב הגברים תמכו בהכאה "לצורכי חינוך", לעומת כ-28% מקרב הנשים. בקרב החרדים, הגיע שיעור התומכים ל-40%, 33% בקרב המסורתיים ו-30% בקרב החילונים.

מקרב עדות המזרח, 40% תומכים בשימוש באלימות כאמצעי חינוכי. לעומת 30% בקרב האשכנזים. הסקר העלה אף הבדלים בגישות לאלימות נגד ילדים בין תושבים ותיקים, בקרבם יש שיעור תמיכה של 21%, לעומת עולים חדשים ששיעור התמיכה בקרבם עומד על 36%.

לפני כחודש התבטא ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) בנושא כשאמר ששימוש במכות כלפי ילדים יכול בהחלט לסייע בחינוכם, וסיפר כי הוא בעצמו מרביץ מעת לעת לילדיו. כעת מסתבר, שהלפרט לא לבד.

על פי דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי, ILO, ממאי האחרון:
* 218 מיליון ילדים עובדים היום ברחבי העולם. זו ירידה של 11 אחוזים משנת 2002, אז היו 246 מיליון ילדים עובדים. עיקר הירידה היא במדינות דרום אמריקה, כנראה בעקבות חוקים שנחקקו נגד העסקת ילדים וקמפיינים של ארגונים חברתיים בנושא.

* באפריקה שמתחת לסהרה, שם נאבקות המדינות במגיפת האיידס, נותר שיעור הילדים העובדים ללא שינוי - כ-26% מכלל הילדים.

* אסיה עדיין עומדת בראש רשימת היבשות בהן מועסקים ילדים - עם 122 מיליון ילדים עובדים. מדובר בירידה של 5 מיליון בלבד בארבע שנים.

* מספר הילדים בעולם שעובדים בעבודות מסוכנות, למשל בסביבת כימיקלים מסוכנים, ירד גם הוא באופן משמעותי, ב-26%.

* ההערכות של ארגוני זכויות הילדים צופות, כי אפשר להגיע לביטול עבודת ילדים בעוד שני עשורים, בעלות צנועה של 760 מיליון דולר.

על פי דו"ח של הארגון למען הילדים של האו"ם, יוניצ"ף, מחודש מאי:

* 146 מיליון ילדים בעולם מוגדרים רעבים, (במצב תת תזונה קריטי). ירידה של 5 אחוזים בלבד משנת 1990.

* כמיליון ילדים מתים מדי שנה כתוצאה ממחסור במזון - כלומר, 10 ילדים מדי דקה.

* כמעט מחצית מהילדים שסובלים מתת משקל חיים בשלוש מדינות בלבד - הודו, פקיסטן ובנגלדש.

* בדרום ומזרח אפריקה לא חל כל שינוי במספר הילדים שסובלים מתת תזונה. במשך 15 שנים הוא נותר יציב - 26% מהאוכלוסייה.

* הכישלון בשיפור המצב מיוחס לבצורות שפוקדות את האזור ולהמשך התפשטות האיידס באפריקה.

על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד ל-2005, כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני. 760,000 ילדים ושיא עולמי שלילי בין מדינות המערב. לאורך 25 השנים האחרונות ישנה מגמת עליה ברורה בתחולת העוני בקרב ילדים.

* כמעט 60% מהילדים הלא יהודים בישראל חיים בעוני. אחוז גבוה פי 2.5 מאחוז הילדים היהודים (23.9%).

* אין כיום גוף במדינת ישראל היודע את מספרם של כלל הילדים החיים מחוץ למשפחתם. בהעדר נתונים מקיפים, ניתן לתת לאוכלוסייה זו מענים חלקיים בלבד ולא ניתן לתכנן עבורה טיפול הולם.

* נכון לאשתקד, נפתחו בשנה אחת 41,232 תיקים במשטרה לקטינים. 2,839 היו תיקים פליליים ו-18,393 נוספים לא הסתיימו בתביעה.

* מאז 1998 גדל כמעט פי שניים מספר הקטינים שנחשדו בעבירות סמים. חלקם של גילאי 12-15 מכלל הקטינים שנחשדו הלך ועלה עם השנים. נצפה גם גידול ברור בחלקן של הבנות בעבירות מסוג זה.

* ב-2004 נפתחו 4,575 תיקים פליליים ותיקי אי-תביעה במשטרה בשל עבירות אלימות במוסדות חינוך (בהשוואה ל-2,620 ב-2000). רוב עבירות האלימות (62%) שבגינן נפתחו תיקים לקטינים במוסדות חינוך היו מסוג תקיפות וחבלות.

* מאז 1995 חלה עליה של 87.2% במספרם של קטינים שהופנו לטיפול שירות המבחן לנוער (מ-12,905 ב-1990 ל-24,162 ב-2004).

* מאז 1995 גדל מספר המעצרים הפליליים של קטינים מ-3,519 ב-1995 ל-5,180 ב-2004. רוב המעצרים נגעו לעבירות רכוש ואלימות.

* מאז 1998 נרשמת מגמת גידול דרמטית במספר התיקים הפליליים בגין פגיעות בילדים, מ-6,370 ב-1998 ל-9,437 ב-2004 – גידול של כ-48%.

* בכלל תחום העבירות בתוך המשפחה נרשמה עליה של 82%.

* בשנת 2004 נפתחו 2,763 תיקים בגין עבירות שנעברו נגד ילדים בתוך משפחה. 2,042 מתוכם היו בגין תקיפת קטין ואילו היתר נפתחו בגין התעללות גופנית, נפשית ומינית ועבירות מין.

* במהלך 1995-2004 גדל מספר הדיווחים על ילדים נפגעי התעללות בכ-130%(!). קרוב ל-39,000 נכון לשנה שעברה.

* 18.6% מהדיווחים על ילדים נפגעי התעללות הם על ילדים בגילאי בני 5-0; 36.1% מהדיווחים על ילדים נפגעי התעללות הם על ילדים בגילאי בני 11-6; 25.0% מהדיווחים הם על ילדים בגילאי בני 14-12; 20.3% מהדיווחים הם על גילאי 17-15.

* 29.0% מהדיווחים על ילדים נפגעי התעללות הם על התעללות פיזית.

* 8.5% מהדיווחים על ילדים נפגעי התעללות הם על התעללות מינית; 12.5% מהדיווחים על ילדים הם על התעללות נפשית; 32.8% מהדיווחים הם על הזנחה.

* ב-2005 היו 378,944 ילדים "מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים", שהם כ-17% מכלל הילדים בישראל. מאז 2000 חלה עליה של כ-38% במספרם. רוב הילדים הללו הם בגילאי 7-12.

* 66,187 ילדים הוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים נזקקים; כ-22% מבין 66,187 הילדים הנזקקים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים מטופלים עקב תפקוד לקוי של ההורים.

* כ-44% נוספים מטופלים על רקע חינוך ובעיות התנהגות.

* כ-195,000 מהילדים בישראל (8.7%) הם בעלי נכויות או חולים במחלות כרוניות המשפיעות על תפקודם היומיומי.

* נכון ללפני שנה, קרוב ל-20,000 ילדים קיבלו קיצבת ילד נכה, זאת מתוך כ-190 אלף ילדים עם מחלות כרוניות או נכויות.

* מבין כ-20,000 הילדים המקבלים קצבת ילד נכה כשליש תלויים בעזרת הזולת עד כדי תלות מוחלטת, עוד כ-15% נדרשים לקצבה לשם קבלת טיפולים מיוחדים ו-10% נוספים עקב מחלה נפשית.

* כל ילד רביעי בישראל הגיע ב-2004 לחדר מיון בבית החולים. בשנה זו היו כ- 557,000 פניות של ילדים לחדרי מיון בבתי חולים (גידול של 15.1% מאז 1995). כ-24% מילדים אלו אושפזו.

* 15.1% מתלמידי ז-י"ב עושים דיאטה להורדת משקל. 7.0% עושים דיאטה לשמור על משקלם ו-1.8% עושים דיאטה על מנת לעלות במשקל.

* 4.5 תינוקות מתו על כל 1000 שנולדו חיים. מגמת תמות התינוקות נמצאת בירידה מתמדת.

* הגורם השכיח ביותר לתמותת תינוקות בישראל כיום הוא פגות וסיבוכיה. לרוב מדובר בפגות הקשורה במשקל לידה נמוך מאוד.

* פעילות הפנאי הנפוצה של בני נוער בישראל (82%) היא ביקור בקניונים ומרכזי קניות.

* במקום השני עומדים קריאת ספרים וביקור במסעדה (למעלה מ-50%).

* הפעילויות הפחות נפוצות הם ביקור בתיאטרון, בתערוכות אמנות ובמופעי בידור למיניהם (אחוזים בודדים).

* כמעט 60% מבני הנוער היהודים בגילאי 12-17 צופים בטלויזיה ביום חול במשך שלוש שעות ויותר.

* למעלה מ-25% צופים בטלויזיה במשך חמש שעות ויותר ביום.

* כ-56% מבני הנוער בגילאי 12-17 משתתפים בשעות הפנאי שלהם בחוגים. החוגים המועדפים עליהם הם חוגי ספורט ואומנויות לחימה (42.4%).

* 80% מבני הנוער היהודי בגיל 12-17 מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי.

* בין 1995 ל-2003 עלה אחוז הילדים ובני הנוער שנסעו לחו"ל מ-13.5% ל-14.9%.

* כ-61% מבני הנוער היהודי בגילאי 12-17 גולשים באופן קבוע באינטרנט.

* 30% גולשים באינטרנט שש שעות בשבוע ויותר, מחציתם אף 16 שעות בשבוע ויותר. המטרות השכיחות הן הורדת קבצים ולימודים.

* כ-40% מהילדים ציינו כי הם מעבירים פרטים אישיים שלהם לזרים באינטרנט.

* למעלה מ-21% מהילדים ציינו כי קרה שקיבלו הצעה מגונה או גסה באינטרנט.

* 14.5% מהילדים ציינו שנפגשו עם אדם זר בעקבות היכרות באינטרנט.

* כ-190,000 ילדים נפגעים בשנה מתאונות ופונים לחדרי המיון.

* כ-8.0% מן האשפוזים של ילדים על רקע תאונות היו בדרגת חומרה קשה עד אנושה. חומרת הפגיעה הגדולה ביותר נגרמה עקב נפילות ותאונות דרכים.

על פי נתוני "בטרם" המרכז הלאומי לבריאות ולבטיחות ילדים בישראל:

* הבית הוא המקום המועד ביותר לפגיעות של ילדים עד גיל 17 - 38.6% מכלל הפגיעות.

* יותר משני שליש מהפגיעות של ילדים עד גיל 4 מתרחשות בבית.

* קבוצות הסיכון הגבוהות ביותר לפגיעה בבית הן - ילדים בגיל הרך (0 - 5 שנים) וילדים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בגלל סביבה דלת אמצעים ותנאי צפיפות.

* זמני ההתרחשות השכיחים ביותר הם שעות אחר הצהריים המאוחרות והערב המוקדם, בשל חוסר תשומת לב, מתח, והיעדר נוכחות של אדם מבוגר.

* כוויות: כ-40% מנפגעי הכוויות המאושפזים הם ילדים בגיל 0 - 4 , כמחצית מהכוויות נגרמות מנוזלים חמים, וכשליש מהפגיעות נגרמות מאש.

* נפילות: נגרמות בעיקר ממדרגות, חלונות ורהיטים (כסאות, מיטות, שידות). ילדים בגיל צעיר (0 - 4) הם הנפגעים העיקריים מנפילות.

* חנק: נגרם בעיקר כתוצאה מבליעה של חפצים קטנים או מזון לא מתאים והוא הסיבה הראשונה לתמותה כתוצאה מפגיעות בתינוקות עד גיל שנה. 61% מהמקרים של חנק מתרחשים בבית, בדרך כלל מחלקי מזון.

* הרעלות: כ-45% מההרעלות בקרב ילדים נגרמו מחומרי ניקוי וכ-40% מתרופות.


(איסוף נתונים: מיתר שליידר ונטע שושני)