הערת עורך: הכתבה עלתה לפני מותו של בו שמבקלר, מאמנה האגדי של מישיגן וולברינס. היא עודכנה בעקבות מותו ביום שישי מהתקף לב בגיל 77. שמבקלר מת במהלך צילומים לתכנית טלוויזיה מהתקף לב. בחודש שעבר הותקן בליבו קוצב לב, עקב התקף אחר אותו עבר. מותו של שמבקלר מעיב על אווירת החג, שנבנתה במשך שבועות רבים לקראת המפגש המסקרן הזה. על פועלו של האיש וחלקו הנרחב בהיסטוריה של מישיגן - בתוך הכתבה.
הכי מר שיש, הכי ארוך שיש
ריאל נגד ברצלונה? נחמד, אבל זה לא זה. סלטיק נגד ריינג'רס? לא רע בכלל, אבל עוד לא. בוקה נגד ריבר? יפה, מתחיל להתקרב. מישיגן נגד אוהיו סטייט? כן, כן, כן, זה הדבר האמיתי!
ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם מי אלו שתי הקבוצות הללו? אז ככה, מישיגן וולברינס ואוהיו סטייט באקאייז הן קבוצות קולג' פוטבול מליגת ה-NCAA האמריקאית. למעשה,היריבות בין שתי הקבוצות הללו התחילה כבר במאה ה-19, הרבה לפני שחוקי הפוטבול התגבשו ונהיו כפי שהם כיום. המפגש בין שתי הקבוצות ביום שבת הקרוב הוא המפגש ה-103 במספר (מאז 1897), נתון מדהים בהתחשב בעובדה שבמכללות יכול להיות רק מפגש אחד בכל שנה בין שתי קבוצות, ומעבר לכך שבין השנים 1912 ל-1918 לא התקיימו כלל משחקים בין השתיים. אז מה למעשה הפך את המשחק הזה, בין שתי קבוצות פוטבול-מכללות להיות כל כך טעון, וכל כך חשוב בתרבות הספורט העולמי, והאמריקאי בפרט?
חומייניזם, גרסת הפוטבול
לא רבים מחוץ לארה"ב מודעים לעובדה שספורט המכללות שם הוא כמעט דת. כשזה מגיע לפוטבול, הספורט הפופולרי ביותר שם, הדת הזו גם הופכת להיות פאנאטית. בוגרי האוניברסיטות בארה"ב תמיד ישארו אוהדים מאוד נאמנים של קבוצות הספורט השונות שלה, וברוב המקרים גם ידביקו בכך את בני משפחתם והסובבים אותם.
אין ספורט בארה"ב שמעורבות הקהל בו מתקרבת לרמה של הקולג' פוטבול. כשמדובר בקולג'ים, מדובר באהבה וספורט נטו. את הילדים שמשחקים על מגרש הפוטבול במכללות לא מענינים עניינים כספיים וקרבות אגו דוגמת חלק לא קטן מהשחקנים המקצוענים. אותם מעניינים שני דברים: שמירת המסורת של המכללה אותה הם מייצגים, ויצוגה בכבוד אל מול האויב. הטקטיקה של משחק הפוטבול, וכמות התרגילים והאמצעים שיש לרשות הקבוצות השונות יכולות להשתוות למלחמה בין שני צבאות. במלחמה הזאת, כמו גם במלחמה אמיתית, יש מפקדים (מאמנים) מפקדים בשטח (קוורטרבק) אמצעים טכנים הכוללים מצלמות, דגלים, וכוחות נאט"ו (השופטים...) הם משתמשים במכשירי קשר, יש להם נוהל דיבור בקשר (כן, יש אפילו מכשירי קשר) תרגילי הסחה וכ"ו. ואיזה חייל לא ירצה לייצג את יחידתו בכבוד? כשמדובר בגאוות יחידה ופטריוטיזם, אף אחד לא מתקרב לאמריקאים בשמירה על הגחלת.
בגלל המלחמה ההיא
יריבויות ספורט בעולם נוצרות בגלל 1001 סיבות. זו יכולה להיות יריבות גאוגרפית, זו יכולה להיות יריבות פוליטית או דתית, וזו גם יכולה להיות יריבות בעלת היסטוריה של עשרות שנים בין שתי קבוצות שהתפתחה עם השנים עד לכדי שנאה. במקרה של הבאקאייז והוולברינס היריבות כנראה התחילה בגלל מלחמה.
מלחמת אוהיו-מישיגן, או בשמה היותר נפוץ "מלחמת טולדו" פרצה בשנת 1835 על רקע חוסר ההסכמה בין שתי המדינות לגבי קו נקודת הגבול בינהן. המלחמה הזו השאירה הרבה משקעים בין אזרחי שתי המדינות, ועד היום הזה יש אין-ספור ויכוחים לגבי זהות המנצחת בה. הרבה אנשים בשתי המדינות הללו משווים את היריבות בין שתי קבוצות הפוטבול הללו למלחמת טולדו של ימינו.
המפגש הראשון בין שתי המכללות היה כבר בשנת 1897. באותו משחק מישיגן הביסה את אוהיו סטייט 0:34. עד 1912 הוולברינס דאגו לא להפסיד אפילו פעם אחת לבאקאייז, והמאזן באותה השנה עמד על 2-0-12 (ה-0 מייצג תיקו) לטובת מישיגן. בין השנים 1912 ל-1918 לא התקיימו כלל משחקים בין השתיים, וכאשר הם כן חזרו לשחק אחת כנגד השניה, היה זה כבר במתכונת הנוכחית, קרי חטיבה אחת משותפת (הביג-10). מ-1918 ועד עצם היום הזה מישיגן וולברינס ואוהיו סטייט באקאייז נפגשו בכל שנה, כשהמאזן בינהן מראה יתרון ברור למישיגן 57-39-6 . משנת 2001 אגב, אוהיו סטייט ניצחה 4 מתוך 5 המפגשים כאשר שלושה מהם היו באן ארבור, מישיגן.
עם השנים, טובי מאמני הפוטבול עברו בשתי המכללות, וחלקם אף השאירו חותם מאוד גדול על הקבוצות והיריבות עצמה. אבל כנראה ששני המאמנים הכי גדולים שאימנו שם אלו בו שמבקלר ממישיגן, ו-וודי הייז מאוהיו סטייט. צחוק הגורל הוא שלשניהם יצא לאמן את הקבוצות גם במספר שנים מקבילות. היריבות הזו כאמור קיימת מאז 1897, אבל בזמן שמבקלר והייז היא קיבלה את מימדיה המפלצתיים, ורק אז היא הפכה להיות שנאה של ממש. בו שמבקלר היה שחקן במכללת מיאמי-אוהיו כאשר לא אחר מוודי הייז היה המאמן הראשי שם. לאחר פרישתו ממשחק אותו הייז שכר את שירותיו על מנת שישמש כעוזר שלו באוהיו סטייט. לאחר מספר שנים תחת הייז וכשהוא הרגיש שהוא בשל למשרת המאמן הראשי הוא הודיע לאביו הרוחני שהוא מתכוון לעזוב ואפילו קיבל את ברכתו לכך (הוא עוד לא ידע מה יקרה תוך 6 שנים). הג'וב הראשון שלו במשרת המאמן הראשי היה במיאמי, אבל לאחר 6 שנות אימון שם נפלה לו הצעה שאף מאמן לא יכול לסרב לה, לקבל את משרת המאמן הראשי במישיגן.
שמבקלר הגיע למישיגן בתחילת עונת 1969, ואז התחילו להם מה שקרוי בדפי ההיסטוריה "עשר שנות מלחמה". בעשר העונות 1969-1978, שתי הקבוצות חלקו בינהן 10 פעמים את אליפות הביג-10, ועוד 8 סגנויות. בשנים הללו גם נטבע המונח המפורסם "Big 2 & little 8" מכיוון שהן כאמור השתייכו לחטיבת הביג-10, ומלבדן היו עוד 8 קבוצות בחטיבה. וודי הייז אגב, סירב בשנים הללו להעלות את שם אוניברסיטת מישיגן על בדל שפתיו. כשהוא היה חייב לדבר עם התקשורת לפני המפגשים בין שתי הקבוצות, הכי הרבה שהוא יכל להוציא היה "That school up north". שמבקלר מצידו, תמיד ציין שהייז הוא מורהו הרוחני, וידע לפרגן לו למרות כל האיבה בין הקבוצות. את "עשר שנות מלחמה" סיימו הקבוצות ביתרון למישיגן 1-4-5, כשהתיקו המפורסם 10:10, מגיע בשנת 1973 ונכנס לדפי ההיסטוריה כאחד מהמשחקים הכי גדולים בתולדות היריבות הנ"ל.
הפוליטיקאים לא נשארים בצד
בארה"ב, כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם, קשה להפריד בין ספורט לפוליטיקה. הדבר הזה בולט במיוחד כשמדובר במכללות. הרי כל אחד מחברי הקונגרס ובית המחוקקים למד בעברו באוניברסיטה מסוימת, ומכיר את ההיסטוריה בין קבוצות הספורט השונות בליגת המכללות האמריקאית. כשמדובר במסורת כל כך ארוכה וכל כך מפורסמת של מפגשים, אפילו פוליטיקאים רוצים לקחת חלק בה.
ולכן, בשנת 2003, לקראת המפגש ה-100 בין שתי הקבוצות, הועלה דיון בקונגרס לגבי היריבות הנ"ל. בסוף הדיון היריבות הזו הוכרזה כיריבות הכי גדולה בהיסטוריה, לא פחות. גם ענקית הספורט ESPN , הכריזה בשנת 2000 על היריבות הזו, כיריבות הכי גדולה בספורט.
במשך השנים כמה מן המשחקים היותר מפורסמים בספורט האמריקאי הגיעו מהמפגשים בין שתי הקבוצות. בשנת 1900, המפגש השני אי פעם בין שתי הקבוצות הסתיים בתוצאה 0:0. המפגש בשנת 1922, ערב פתיחתו של "איצטדיון אוהיו", מול קהל שיא דאז (71,000) מישיגן שיתקה את אוהיו סטייט 0:19. בשנת 1941 הן נפגשו בפעם הראשונה כשתי קבוצות מדורגות (שיטת דירוג העיתונאים התחילה בשנת 1936) המדורגת 5 מישיגן נפגשה אז עם המדורגת 14 אוהיו סטייט לעוד תיקו היסטורי, 20:20.
בשנת 1950 הן נפגשו ב "Snow Bowl". המפגש, שנקבע להיערך ב-25 לנובמבר בקולומבוס אוהיו, כמעט נדחה עקב סופת השלגים הכי גדולה שם אי פעם. לבאקאייז שהובילו את הביג-10, ניתנה הזכות לבטל את המשחק עקב מזג האויר ולהבטיח את השתתפותם במשחק האליפות. הם ויתרו על האופציה הזו והחליטו להופיע למשחק באקט ספורטיבי השמור רק לספורטאים אמיתיים וגאים. המשחק הזה היה ביזארי לחלוטין. עקב הרוחות והשלג הכבד, שתי הקבוצות ניסו לנצח דרך ההגנה. לא פחות מ-45 פאנטים (בעיטות הרחקה) נרשמו במשחק, חלקם הגדול כבר בנסיון הראשון לעבור 10 יארד, כל זאת בתקווה שהכדור יעצר כמה שיותר קרוב לאנד-זון, ואולי ההגנה במהלך שלאחר מכן תצליח להשיג השמטה כפויה מהתקפת היריבה.
מישיגן לא הצליחה להשיג אפילו דאון ראשון אחד, אבל הצליחה לבלום שני פאנטים של אוהיו סטייט, אחד תורגם לטאצ'דאון והשני לסייפטי. מישיגן ניצחה 3:9 באותו המשחק והבטיחה את השתתפותה ברוז-בול. בשנת 1973 שתי הקבוצות הגיעו למשחק השנתי ללא הפסד בעונה, וניצחון באותו המשחק היה מבטיח העפלה לרוז-בול. המשחק הסתיים בתוצאה 10:10, והנהלת הביג-10 החליטה על הטלת מטבע בכדי לקבוע מי מבין השתיים תעלה למשחק האליפות, אוהיו סטייט זכתה.
משנת 1988 עד סוף המילניום מישיגן שלטה במפגשים בין שתי הקבוצות בדומה לתחילת המאה. היא ניצחה בשנים האלו 10 מפגשים, בשלושה מהם היא דאגה לנפץ לבאקאייז עונה מושלמת. באופן מסורתי ה-משחק הוא המשחק האחרון בעונה הסדירה, ולכן הוא כמעט תמיד משפיע על אליפות הביג-10, ולפעמים גם על האליפות עצמה. לשתי האוניבסיטאות יש במשותף 9 זוכי הייזמן טרופי (פרס שחקן השנה במכללות), 18 זכיות באליפות( 11-7 למישיגן), 69 אליפויות ביג-10, ויותר מ-1500 נצחונות ליגה (מישיגן היא הקבוצה עם הכי הרבה נצחונות במכללות).
אל תפספס
יריבות מהסרטים
המשחק בשבת הוא כאמור הפעם הראשונה בה שתי הקבוצות מגיעות כמדורגות 1 ו-2. רק שלוש פעמים במהלך ההיסטוריה שתי הקבוצות הגיעו למשחק כבלתי מנוצחות. מאז 1935 המפגש הזה הכריע את אליפות הביג-10 21 פעמים (כולל הפעם הזאת). רצף הנצחונות הכי ארוך של קבוצה בסדרה הוא 9, כשמישיגן ניצחה את כל הפעמים בין השנים 1901 ל-1909. לאוהיו סטייט יש שני רצפים של 4 נצחונות- בין השנים 1934-1937, ו-1960 ל-1963. הניצחון הכי גדול ביריבות הנ"ל הוא של מישיגן: 0:86, בשנת 1902. אוהיו סטייט ניצחו בשנת 1935, 0:38. בין השנים 1933-1940, המנצחת השאירה את יריבתה על 0 נקודות בכל שנה, מאזן הנצחונות באותם שנים עמד על 4:4. ב-57 המפגשים האחרונים (1945 עד 2005) המאזן בין השתיים עומד על 3-27-27.
בשנת 2003, שופט בקולומבוס, אוהיו, אישר לג'ף רינה, אסיר שישב בכלא עקב זיוף מסמכים, להישאר בתאו למרות שמועד שיחרורו הגיע כבר. רינה אמר לשופט שאין לו בעיה לטעון שהוא אשם, רק שיתן לו להישאר בכלא ולצפות במשחק, מפני שלא הייתה ברשותו טלוויזיה. זה היה המפגש ה-100 בין שתי הקבוצות, והוא לא היה מוכן להפסיד אותו. בסדרה "שמונה חוקים פשוטים", שצולמה בדטרויט, השחקן ג'ון ריטר ("שלושה בדירה אחת") אומר לבתו ש"את יכולה לעשות כל מה שתרצי כשתסיימי את התיכון, אבל את לא יכולה בשום פנים ואופן ללכת לאוהיו סטייט".
ביום שבת הקרוב (22:30 שעון ישראל, שידור ב-TVU , ברשת ABC ) כל העיניים יופנו לקולומבוס, אוהיו, שם יתקיים המשחק. בין הצופים יהיה אפשר למצוא שחקני עבר, שחקני קולנוע, פוליטיקאים וסלבריטאים אין ספור. כל אחד ירצה לקחת חלק בהצגה הטובה בתבל. כרטיסים למשחק אפשר להשיג עדיין דרך E-Bay, אבל קחו בחשבון שתאלצו להיפרד מ-2,000 דולר לכל הפחות. במידה ותרצו לשבת על קו ה-50 יארד (מרכז המגרש) תצטרכו להוסיף לזה עוד 4,000 דולר (זה עוד יעלה לקראת המשחק, כדאי לכם למהר אם אתם רציניים). יותר מ-105,000 מאושרים יזכו להיות בתחומי המגרש, וכמה עשרות מיליונים יצפו במשחק בטלוויזיה. בשביל הילדים בני ה-18-21, אין בימה יותר גדולה מזו על מנת לחשוף את כישוריהם. מסורתית, אולי בגלל ההייפ האינטנסיביות והעודף אגרסיביות שמלווים את המשחק הזה, אין בו הרבה נקודות, אבל מה שכן יש זה הרבה הגנה והמון לב. אנחנו יכולים להבטיח לכם דבר אחד - יהיה דיסקו.