כ-850 מנכ"לים אמריקאיים קיבלו מענקי אופציות עליהן הופעלה מניפולציית הבקדייטינג או מניפולציות אחרות שסייעו בהגדלת שכרם השנתי ב-10% בממוצע, כך עולה ממחקר חדש שערכו חוקרים מהארוורד וקורנל.
המחקר, שהסתמך על ניתוח סטטיסטי רחב וזיהה דפוסים חשודים של הענקת אופציות במחירים נמוכים, מחזק את ההנחה של התובעים הפדרליים, אשר ראו בבקדייטינג אמצעי לגניבת כסף מבעלי המניות. מגיני החברות שמעורבותן בשערוריית הבקדייטינג נחשפה, ניסו לטעון כי מדובר היה בדרך לתגמל את המנהלים בהתאם למצב המניה בשוק.
החוקרים גילו גם שהמנהלים אשר קצרו רווחים מבקדייטינג היו מלכתחילה בעלי שכר גבוה יותר מעמיתיהם בחברות דומות. כך שבנוסף לשכר הגבוה מהממוצע לו זכו בכל מקרה, קיבלו אותם מנהלים תוספת ממוצעת של 1.7-1.3 מיליון דולר באמצעות כל מענק אופציות עליו בוצעה מניפולציה.
יותר מ-150 חברות נחקרות כבר בנוגע לנוהל הבקדייטינג על ידי הרגולטורים האמריקאיים. עד כה, יותר מ-50 מנכ"לים ודירקטורים נאלצו לפרוש בעקבות השערורייה. כתבי אישום פליליים הוגשו נגד בכירים לשעבר בשתי חברות טכנולוגיה - קומברס הישראלית וברודקום.
חברות רבות נוהגות לחלק אופציות לעובדים ולמנהלים כהטבה וגם כתמריץ לעובד לדאוג לכך שמחיר מניית החברה יעלה. האופציות מאפשרות לבעליהן לרכוש את המניה במחיר הנקוב באופציה - מחיר המימוש. מחיר המימוש נקבע לפי מחיר המניה ביום שבו מקצה מועצת המנהלים של החברה את האופציות. אם מחיר המניה עולה ביחס למחיר המימוש, העובד יכול לממש את האופציה - לקנות את המניה במחיר המימוש ולמכור אותה ברווח.
אולם, מסתבר כי החברות שינו בדיעבד את תאריך הענקת האופציות המקורי לתאריך אחר, בו מחיר המניה היה נמוך במיוחד - דבר שהפך את האופציה לרווחית באופן מיידי. הבקדייטינג הופך לבלתי חוקית אם החברה אינה מדווחת עליה כיאות לבעלי המניות.
חיידק הבקדייטינג אנו חלק מבועת ההיי-טק
ממצא מעניין נוסף העולה מן המחקר הוא שמספר חברות הכלכלה הישנה שביצעו מניפולציות על מענקי אופציות גבוה ממספרן של חברות הטכנולוגיה שעשו זאת. הממצא מפריך את ההנחה כי חיידק הבקדייטינג הוא שארית של המנטליות שרווחה בתקופת בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90.
החוקרים מצאו כי 590 חברות מחוץ למגזר הטכנולוגיה ביצעו מניפולציות במענקי האופציות, כך שהמנהלים קיבלו אותן במחיר המניה הנמוך ביותר בחודש, במהלך תקופה בת עשר שנים שהסתיימה בסוף 2005. זאת לעומת 130 חברות טכנולוגיה שהשתמשו בבקדייטינג.
מרבית החברות הנסחרות הן חברות ייצור ושירותים מסורתיות, כך שאין זה מפתיע שמספר החברות מסוג זה המעורבות בשערוריית הבקדייטינג גדול ממספרן של חברות הטכנולוגיה המעורבות בה. ואולם נראה כי חברות כלכלה ישנה ביצעו מניפולציות במענקי האופציות בתדירות נמוכה יותר ביחס לחברות טכנולוגיה, ולכן קשה יותר לזהות אצלן דפוסים בעייתיים. לטענת כותבי המחקר, עובדה זו סייעה לחברות הכלכלה הישנה לחמוק מהביקורת הציבורית.
"אנשים אינם צריכים להתרכז בחברות כלכלה חדשה", אמר לוסיאן בבצ'ק, מרצה בבית הספר למנהל עסקים בהארוורד וראש מחלקת תוכנית הפיקוח התאגידי והמנהל התקין. בבצ'ק כתב את המחקר יחד עם יניב גרינשטיין, מרצה באוניברסיטת קורנל.