מסדר טירונים

ברנדון רוי, פורטלנד טריילבלייזרס (11.6 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים למשחק).

כל מי שחזה לאחרונה ברוקי ממכללת וושינגטון היה צריך להזכיר לעצמו שני דברים: רוי משחק בליגה הטובה בעולם רק כשבועיים, והקבוצה בה הוא משחק היא אותה קבוצה שנודעה כ"ג'יילבלייזרס", על שם ההסתבכויות התכופות של שחקניה עם החוק ובין עצמם. לא ניתן לרשום את כל הקרדיט למהפך שעברה הקבוצה העונה לזכותו, אבל הרוקי המלוטש, שהפגיז 18.3 נקודות, 5 אסיסטים ו-4.3 ריבאונדים בשלושת המשחקים הראשונים שלו בליגה ומחזיק ביחס אסיסטים-איבודי כדור מרשים (3.4, שני בין הרוקיס אחרי ראג'ון רונדו מהסלטיקס) היה חלק גדול בהפיכתם של הבלייזרס מחבורת גלמים לקבוצת כדורסל.

הנשיא וה-GM של פורטלנד, סטיב פטרסון, הביט סביבו בתום העונה שעברה, שבה סיימו הבלייזרס עם המאזן הגרוע בליגה (21 ניצחונות ו-61 הפסדים) וחטף חום. שני כוכבי הקבוצה, זאק רנדולף ודריוס מיילס, היו מסוכסכים עם ההנהלה וצוות האימון וביקשו טרייד, וחדר ההלבשה היה מורעל גם בקנה מידה ניו-יורקי. אז פטרסון הלך לשולחן העסקאות, השאיר רק שישה שחקנים מהסגל המקורי והחל בבנייה מחדש.

הוא חיפש שני דברים: אימפקט מיידי ואישיות. בנוסף לכך הוא ידע שרוקי שיתבשל לאט כנראה יפרח תחת מי שיחליף אותו בתפקיד, וחיפש שחקן שמכוח האישיות שלו יחזיר את האופטימיות והלכידות לחדר ההלבשה. רוי, שחקן השנה בפאק 10, שמאמנו בוושינגטון, לורנזו רומאר, אמר עליו ש"כשהשחקן הכי טוב שלך הוא גם הכי פחות אנוכי בקבוצה, זה משפיע על כולם" היה בדיוק האיש שפטרסון חיפש.

הבלייזרס פתחו לעצמם אופציות בערב הדראפט כששלחו לבוסטון את סבסטיאן טלפייר ות'יאו ראטליף תמורת רייף לפראנץ, דן דיקאו והבחירה השביעית, בה השתמשו על מנת לבחור את רנדי פוי (באמצעות הסלטיקס). בבחירה הרביעית הם לקחו את טיירוס תומאס, אך לפני שהדיו יבש על הידיעה, ארז פטרסון את תומאס ביחד עם ויקטור חריאפה ושלח אותו לשיקגו תמורת למרקוס אולדריג' ובחירת סיבוב שני. במקביל נשלח פוי למינסוטה הקרה תמורת רוי, שעוד הספיק לספר לכמה צוותי טלוויזיה על הידידות שלו עם דוויין קייסי, מאמן הוולבס וכמה שהוא מצפה לפגוש את קווין גארנט לפני שלמד שהוא יפגוש את הביג טיקט רק כיריב על הפרקט. "אני יכול לפחות לשמור את הכובע?" הוא התלוצץ.

הנחיתה באורגון הייתה ידיעה משמחת לרוי, שבית משפחתו בסיאטל נמצא במרחק של שלוש שעות נסיעה בלבד מפורטלנד. בסגל הקבוצה חיכו לו עוד שני חבר'ה מהעיר השכנה - חברו מילדות מרטל וובסטר, והמאמן נייט מקמילן (ששיחק במדי הסוניקס במשך כשתיים עשרה שנים ואימן את הקבוצה במשך חמש שנים נוספות), שלא הסתיר את שביעות רצונו מהמושבה הקטנה של פליטי סיאטל שקמה לה פתאום בפורטלנד.

ההרמוניה הזו הייתה לא סתם חיובית לקבוצה, היא הייתה הכרחית. המאמן מקמילן בחר להחזיר את רנדולף מהכפור ולהרחיק את מיילס ככל האפשר מרנדולף ומהקבוצה בכלל. בתום תקופת קדם-העונה מונה רנדולף במהלך מפתיע לקפטן הקבוצה, ועד כה הוא מפגין כושר מעולה, שלא הראה כמותו מאז הארכת החוזה שקיבל לפני שנתיים. רוי סיים את הקדם עונה עם מאזן מרשים של 14.8 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק, והוא ורנדולף הלכו והתקרבו. בעזרת השניים הללו, שמובילים את הקבוצה בנקודות (בצוותא עם גארט ג'ק הרכז), הבלייזרס מתחילים להראות סימני חיים.

בינתיים האופטימיות קצת נקטעה בעקבות פציעתו של רוי בעקב השמאלי במשחק מול הלייקרס ביום רביעי שעבר. הרופאים קבעו שעליו לחבוש מגף אורתופדי במהלך השבוע-שבועיים הקרובים ועדיין לא נקבע לוח זמנים לחזרתו. אז בזמן שהמועמד המוביל לפרס רוקי השנה מקורקע, זה הזמן של יתר הרוקיס המבטיחים ללחוץ על הגז.

מרכוס וויליאמס, ניו ג'רזי נטס (7.4 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים למשחק)

הרוקי מקונטיקט הפגין ניצוצות בליגת הקיץ וחצב לו מקום קבוע ברוטציה של הנטס. למרות הקו האחורי עמוס הכוכבים הוא זוכה מהמאמן לורנס פרנק ליותר מ-20 דקות בערב. וויליאמס עבר חוויה לא קלה בדראפט האחרון, בו היה אמור להיות בחירת לוטרי אך נפל עד למקום ה-22 לפני שנקטף ע"י ניו ג'רזי. המשקל העודף (פרשן ESPN ג'יי בילאס, ציין כי "14 אחוזי שומן זה מצוין אם אתה בשנת חורף") ובעיות המשמעת שלו בקולג', הרתיעו כמעט את כל המחזרים הפוטנציאליים.

המכה הרצינית ביותר למניות הדראפט של וויליאמס היתה השעיתו ל-4 חודשים בעונה שעברה, בגלל גניבת לפטופים ממעונות שחקניות נבחרת כדורסל הנשים של קונטיקט, וניסיון למכור אותם. בעקבות הפרשה זכה וויליאמס לשותפה חדשה לדירה – אמא שלו, שטסה כל הדרך מלוס אנג'לס על מנת להחזיר את בנה למסלול הנכון. בתום ההשעיה הוא הוחזר ליוקון, סיים את העונה עם ממוצעים של 12.3 נקודות ו-8.6 אסיסטים למשחק, ולקח את ההאסקיז על הגב עד למרחק של סל אחד מהפיינל פור. אבל מהכינוי שדבק בו, "מן אוף סטיל", הוא לא הצליח עדיין להיפטר.

עד כה נראה שוויליאמס לקח את עצמו בידיים, ובניו ג'רזי לא חסרים שחקנים וותיקים שישמרו את הילד בתלם. כרגע הוא מספק גיבוי אמין ומלהיב בו-זמנית ועוזר לג'ייסון קיד לשמור את הרגליים לפלייאוף. לידו הוא גילה גם שני פרצופים מוכרים שהגיעו איתו לנטס מהדראפט האחרון - ג'וש בון, הפורוורד המצוין מקונטיקט, וחסן אדאמס מאריזונה, ששיחק לצידו בתיכון קרנשאו בלוס-אנג'לס. אם הוא ינצל את ההזדמנות ללמוד מקיד, אחד הרכזים הגדולים שהיו למשחק, הוא ימצא את דרכו לצמרת הרכזים בליגה תוך כמה שנים. עכשיו, אם הוא רק יוכל להחזיר לריצ'רד ג'פרסון את המחשב...

קרייג סמית', מינסוטה טימרוולבס (8.3 נקודות ב-61.9 אחוזים מהשדה פלוס 3.7 ריבאונדים)

הפאוור-פורוורד השרירי והנמוך לעמדתו (2.01 מ') מוביל את כל הרוקיס באחוזים מהשדה תוך הפגנת מגוון מרשים של מהלכים מתחת לסל. סמית', שנבחר במקום ה-36 בדראפט הולך ומבסס את עצמו כשחקן השישי של הוולבס, תוך שהוא מראה את יכולות ההגנה שפרסמו אותו בימיו בבוסטון קולג'. באימוני קדם-העונה עבד סמית' על הקליעה שלו ואת הנקודות שלו הוא רושם ב-15.1 דקות למשחק בלבד, כולל 20 נקודות ו-5 קרשים על הראש של דנבר.

להבדיל מהרוקי השני של הוולבס, רנדי פוי, שכיכב בליגת הקיץ והועלם כשהתחילו המשחקים האמיתיים לטובת גארדים מנוסים יותר, סמית' דחק בנחישות את דרכו למשבצת לצד קווין גארנט, על חשבון הדקות של אדי גריפין הלא-יציב, מארק מאדסן חסר הכישרון, ומארק בלאונט האלרגי למאמץ. מינסוטה עדיין מדשדשת (3:4) ונראה כי מתיחת הפנים שערך ה-GM קווין מקהייל לקבוצה אינה הצלחה מסחררת. ניתן לצפות מסמית' שייתן את כל כל כולו לקראת סוף העונה, שהיא גם במקרה מועד אופציית השחקן בחוזהו של גארנט. האווירה המתוחה בקבוצה צפויה לחלחל גם אל הרוקי, וזיכרו את אשר קרה לצ'אנינג פריי בעונה שעברה בניקס.

שאנון בראון, קליבלנד קאבלירס

הרוקי ממישיגן סטייט שנבחר במקום ה-25 בדראפט, שותף רק ב-2 משחקים וראה בסך הכל 10 דקות פרקט בלבד העונה. זאת למרות שלפניו עולים "אריות" כמו אריק סנואו ודיימון ג'ונס, שתורמים 10.4 נקודות למשחק - ביחד. בראון הגדיל לעשות כאשר שכר צוות דוקומנטרי שיעקוב אחריו בליל הבכורה שלו, לפני שגילה שהמאמן בכלל לא מתכוון לכלול אותו בסגל למשחק. אם הוא לא יראה שיפור בקרוב, הוא ימצא עצמו מככב בלהיטים "מותק, דקות המשחק שלי התכווצו!" ו- "ליגת התפתחות 2".