אתה אשם

הרמטכ"ל דן חלוץ כנראה חושב שהוא היחיד שיודע ספין מהו. דמעות של צער ניקוו בזויות העין של האומה הישראלית כשהוא אמר אתמול לכתבים שהביקורת נגדו "לא הוגנת, הרסנית ולא תורמת דבר". הוא אף הרחיק עמוק יותר לתוך הספין כשסיפר, ככה בינו לבין מיליון הצופים, שכנראה האלופים שמותחים עליו ביקורת וקראו לו להתפטר "לא הגיעו לתפקידים שרצו להגיע אליהם".

אין לי בעיה עם חלוץ. הייתי מאוד מרוצה שהוא מונה במקום בוגי יעלון היבשושי, איש עם כריזמה, רמטכ"ל עוצמתי, כך חשבתי לי. אפילו הייתי מרוצה ממנו בימים הראשונים של המלחמה. אז, בשני ערבי שישי ברציפות, הופיע הרמטכ"ל הכריזמטי שלי במקום ראש הממשלה שלי, והרגיע אותי בקול הבוטח שלו. גם שכבר נראה לי שאנחנו הולכים להפסיד, חלוץ התעקש לספר לי שיהיה בסדר, ואני האמנתי, כי אני הרי לא מבינה יותר טוב ממנו.

מישהו צריך לספר לחלוץ שהפסדנו. לא ניצחנו בנקודות, או במשולשים או בטרפזים. לא ניצחנו. איבדנו, וכאבנו וסבלנו. ובמצב הזה, מישהו צריך להיות אחראי. אודי אדם היה אחראי. הוא הבין, שכשיש מלחמה, וכשמפסידים במלחמה, מישהו צריך לתת את הדין.

אחרי מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שבה כך מספרים לי, ניצחנו, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. השופט אגרנט לא הסיק מסקנות אישיות נגד הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר. אבל דדו לקח את הרגליים והלך הביתה. כי מישהו צריך להיות אחראי.

כדאי שחלוץ יתרגל למחשבה שכשהספינה טובעת, הקפטן לא מבקש לבדוק רגע מה יהיו המסקנות של הוועדה, ומאשים את אחרון המלחים בנקמנות. אז נכון, יש עמיר פרץ ואהוד אולמרט ואהוד ברק ושאול מופז ואריק שרון ושש שנים ואולי יותר של הזנחה מתמשכת של הגבול עם לבנון. אבל מה בין מחדל למחדל? המחדלים שניבטים כשמציבים מראה מול פני הצבא הישראלי היום, דורשים שמישהו יקום ויגיד: אשמתי. אני הולך הביתה. למה? כי ישראל נתפסה עם המכנסים למטה, ונתנה לארגון גרילה מאורגן בצורה מופתית לנצח אותה בנקודות, מה זה נקודות - כתמים.

הבעיה בלהיות מנהל אמיתי, היא שמנהל אמיתי אחראי על הכל. הפקידה שטועה זו אשמתו, הפקס שלא נשלח היא אשמתו, הכסף שנשלח בטעות היא אשמתו והירידה בשווי המניות היא אשמתו. למה? כי הוא מקבל את הכסף, את המעמד, וגם את האחריות. זוהי גדולתו של מנהל. הוא מקבל הכל, ומפסיד הכל. אך בניגוד למנהל רגיל, שהנזק שהוא יכול לגרום מוגבל, הנזק שיכול לגרום מי שמנהל את הצבא, הוא אחר לגמרי. חלוץ הוא המנהל של הצבא הישראלי. אם הטעות הייתה שלו, או של פקודיו, או של המזכירה שלו בלשכה, זו אשמתו, בין אם הוא טעה ובין אם לא.

במטכ"ל חוששים מאי יציבות, פרץ מכנס ישיבות, חלוץ חושש שנפשם העדינה של הקצינים תיפגע מכך שהם קוראים מדי יום הכפשות על הצבא שלהם בעיתונות. ואני שמחה שהקצינים מפחדים, שהקצינים חוששים מהמעמד של הצבא שלי. גם אני חוששת. צה"ל צריך לעבור טלטלה רצינית בשביל להבין, שמפקד פירושו "אחרי", ולא ההפך, שאחריות לוקחים, ולא מקבלים.