נגישות מוגבלת ברשת

נגישות מוגבלת ברשת

צרכים מיוחדים./רוב האתרים בישראל אינם מותאמים לגלישת אנשים עם מוגבלויות

שירי לב ארי, ה"ארץ" פורסם בקפטן אינטרנט גיליון מס' 210

shirilhaaretz.co.il

יש אנשים שעבורם שום פעולה אינה מובנת מאליה, גם לא לחיצה על מקש מקלדת. אלה הם אנשים בעלי מוגבלויות פיסיות וקוגניטיוויות, ובעיני תעשיית המחשבים והאינטרנט בישראל הם שקופים. במקומות אחרים בעולם-בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ואנגליה-דואגים מעט יותר לצרכים של האוכלוסייה המיוחדת הזאת, שמהווה כ-%10 מכלל האוכלוסייה בעולם. איך יגלשו באינטרנט עיוורים, דיסלקטים או מוגבלי תנועה? איך יוכלו לעשות שימוש במרכז האינפורמציה הגדול ביותר בעולם?

מלת המפתח היא נגישות. את נגישותם למחשב ולאינטרנט של אנשים בעלי צרכים מיוחדים אפשר להבטיח בשתי דרכים: בניית אתרים נגישים לפי כללים בינלאומיים ברורים (ראו בהמשך) ופיתוח טכנולוגיה מסייעת. שני תחומי הפעילות האלה בישראל נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד,
והמודעות לנושא מזערית. בין מעט האתרים הישראלים הבנויים לפי כללי הנגישות, אפשר להזכיר את אתר גלים (www.galim.org.il) של עמותת סנונית מייסודה של האוניברסיטה העברית (בימים אלה עובדים בסנונית על הפיכת כלל האתרים לנגישים), וכן האתרים של החברות המייצרות טכנולוגיה מסייעת. גם מפעילי האתר של מוזיאון ישראל מגלים עניין בנגישות, וכן האתר של רשת החינוך אורט. אבל זה הכל כמעט. אתרים המיועדים לאוכלוסייה בעלת מוגבלויות-אתר נגישות ישראל, אתר אותיות, אתר דיסלקציה, שומעים ברשת ועוד-בעצמם אינם בנויים לפי כללי הנגישות. בארצות הברית, לשם השוואה, יש חוק חדש המחייב אתרים של מוסדות ממשלה וכל אתר שמקבל מימון ציבורי כלשהו, לרבות אתרים של מוסדות חינוכיים, לבנות אתרים נגישים.

מהו למעשה אתר נגיש? איגוד האינטרנט העולמי (www.w3.org) הגדיר סטנדרטים בינלאומיים של נגישות, שמתייחסים לאנשים עם בעיות ראייה, שמיעה, אפילפסיה, שיתוק ונכויות מסוגים שונים ובעיות קוגניטיוויות. הכללים מחולקים לשלוש רמות: הרמה הראשונה מציעה כללים הכרחיים לנגישות מינימלית, הרמה השנייה מציעה כללים מומלצים ליישום, והרמה השלישית מציעה כללים לא הכרחיים, שיישומם יעיד על רצון טוב.

כלל הנגישות הבסיסי ביותר הוא מתן חלופה טקסטואלית (אלט-טקסט, כלומר טקסט אלטרנטיווי) לכל חומר גרפי באתר: תמונות, סמלים, מפות, אנימציות, מסגרות, כפתורים, קובצי קול, קטעי וידיאו ועוד. לכל אלמנט גרפי מוצמדת תגית עם כותרת המתארת אותו. זהו הכלל החשוב ביותר משום שלעיוורים, כבדי ראייה ודיסלקטים יש כלים שמתרגמים את עמודי האתר לטקסט קולי או לכתב ברייל, ובדרך זו לא ייאלצו לוותר על המידע החזותי שמוצע באינטרנט.

כמה כללי נגישות בסיסיים נוספים הם למשל: לא להסתמך על צבעים בלבד לצורך העברת אינפורמציה (במפות, למשל, לטובת הסובלים מעיוורון צבעים); להימנע מהבהובים שעלולים לגרום התקפים לחולי אפילפסיה (תדירויות ההבהוב המסוכנות הן 59-4 הבהובים לשנייה); להשתמש בשפה בהירה;
להודיע על שינוי שפה ועוד. הארגון האמריקאי "קאסט", העוסק בנגישות ובגישה טכנולוגית לאנשים עם צרכים מיוחדים (www.cast.org), יצר מנגנון שנקרא "בובי", שסורק אתרים ובודק את מידת נגישותם. "בובי" יכול לבדוק אתר ולציין מה חסר בו על מנת שייהפך לנגיש. הוא יכול לבדוק-לפחות באופן חלקי-גם אתרים בעברית.

עבור אנשים עם מוגבלויות האינטרנט הוא כלי יעיל במיוחד. "אדם שלא נע בחופשיות, האינטרנט פותח בפניו את העולם", אומרת שרית ברזילי, רכזת פיתוח אתרים בסנונית.
"האינטרנט הוא אופציית תקשורת שחוצה את המוגבלויות שלו. הוא יכול להגיע למידע שבדרך אחרת לא יכול היה להגיע אליו, כי אין לו אפשרות להיכנס לחנות ספרים ולדפדף בספרים, או לקנות עיתון ולשבת לקרוא אותו בבית קפה. אדם מוגבל יכול לקבל גם שירותים מקוונים בלי שיצטרך לצאת מהבית. באינטרנט, במיוחד בצ''טים, הוא יכול למצוא קהילה תומכת של אנשים עם בעיות דומות. וחוץ מזה, אתרים נגישים יעילים יותר גם לאנשים רגילים שגולשים עם הפאלם פיילוט או הטלפון הסלולרי, כי הם מחזקים את הצד הטקסטואלי. מזעזע לחשוב שאתרים של משרדי הממשלה אינם נגישים. זה חמור בדיוק כמו לבנות משרד חדש של מס הכנסה שאין אליו גישה עם כיסא גלגלים".

בימים אלה יוזם ארגון "בזכות", המגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, תיקון חקיקה ל"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות". החוק נכנס לתוקפו בינואר ,''99 ועוסק בזכויותיהם הבסיסיות: איסור אפליה בתעסוקה או נגישות פיסית לתחבורה ציבורית. כעת יוזם "בזכות" חוק משלים הנוגע ליתר תחומי החיים, ובכלל זה נגישות לתקשורת אלקטרונית ולשירותי דיוור אלקטרוניים. "החוק הישראלי חייב להכיר בנגישות של האינטרנט כמקור מידע מרכזי היום", אומרת נטע דגן, דוברת הארגון. היוזמה עברה בקריאה ראשונה לפני כשלושה חודשים, וכעת היא נדונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

"חלונות"-לא ידידותית לעיוורים ולכבדי ראייה עדי נתן, בן 24 מקרית מוצקין, הוא סטודנט לחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. לנתן, מנהל רשת במקצועו, שרידי ראייה מועטים בעין אחת. מלבד לימודיו באוניברסיטה הוא עובד כמדריך במרכז הלמידה לעיוור בהר הצופים, ומסייע לעיוורים ולכבדי ראייה בהכרת המחשב. "יותר קל לי להבין את המצב שלהם, למקד אותם במה שנראה לי חשוב ולתאר להם את החומרים הגרפיים ב''חלונות''", אומר נתן. "העבודה ב''דוס'' היתה יותר קלה לעיוורים. מאז ה''חלונות'' יש להם בעיית נגישות קשה".

נתן יכול לגלוש היום בכל אתר, ולצורך זה הוא משתמש בתוכנת הגדלה שהיא "מעין זכוכית מגדלת אלקטרונית שיכולה להגדיל את המסך עד פי ,"20 הוא אומר. "אני יכול לראות כל מה שעובר דרך התוכנה הזאת, לפתוח את הדפדפן ולהתחיל לגלוש. היתרון הוא שזה מאפשר לי לגלוש כמעט כמו בנאדם רגיל, אבל כדי לקבל תמונה מלאה של המסך, אני צריך לגלול אותו ובכל פעם לראות אזור אחר שלו. זה פוגע