וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צונאמי בישראל, זו רק שאלה של זמן

אבי בר-אלי

13.11.2006 / 13:28

10 גלי צונאמי תועדו בישראל, לפני 250 שנה הוצפה עכו במים בגובה של 2.5 מ'. מחקר חדש בנושא מסמן את חיפה כמועדת לפורענות

עשרה מקרי [[צונאמי]] תועדו בחופי ישראל ב-2,000 השנים האחרונות. במקרה החמור ביותר, ב-1759, הוצפו סמטאות העיר עכו במים בגובה של כ-2.5 מטרים. בעוד כמה שבועות יפורסם מחקר מדעי ראשון אשר התחקה אחר מקרי הצונאמי בחופי ישראל, ועתיד להציג מודלים ראשוניים לממדי פגיעת גלי צונאמי בישראל. לפני כחודש התכנסו סמוך לחיפה נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובכירי התעשיינים במפרץ חיפה, כדי להתעדכן במסקנות הביניים של המחקר שנמסרו ל-TheMarker.

ב-26 בדצמבר 2004 פקד את [[האוקיינוס ההודי]] רעש אדמה בעוצמה של 9.3 דרגות בסולם ריכטר. הרעש גרם להיווצרות גלי צונאמי בגובה של עד 11 מטר, ששטפו בעוצמה את חופי דרום-מזרח אסיה, וגרמו למותם של 280 אלף בני אדם, באחד מאסונות הטבע הגדולים של המאות האחרונות.

הצונאמי הוא נחשול ים הנע במהירות גבוהה אל היבשה ומציף אותה לעומקה. הנחשול הוא תוצר של התמוטטות סלעים תת-ימית, הנוצרת מהתפרצות געשית או רעידת אדמה תת-מימיות. עשרות מקרי צונאמי תועדו בעולם-23 מהם אירעו לפי ההערכות לאורך חופיו המזרחיים של הים התיכון, בין סוריה למצרים.

הצונאמי האחרון בחיפה: לפני 150 שנה

"הטענה כאילו בים התיכון לא יכול להתפתח צונאמי היא איוולת", אומר יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות מפני רעידות אדמה, ד"ר אפרים לאור. את דבריו אלה יגבה בקרוב צוות חוקרים מישראל, ארה"ב ואיטליה. הצוות, בראשות ד"ר עמוס סלומון מהמכון הגיאולוגי בירושלים, התחקה בשנים האחרונות אחר אירועי הצונאמי בחופי ישראל, ואסף תיעודים היסטוריים להתרחשותם. "מצאנו תיעוד לעשרה מקרי צונאמי בחופי ישראל שבגבולות ימינו", מספר סלומון. האחרון שבהם, הוא מציין, אירע בממדים "צנועים" יחסית בחופי חיפה, בדיוק לפני 150 שנה.

עם זאת מטרת המחקר לא היתה התחקות אחר מקרי הצונאמי בישראל בלבד, אלא העמדת מודלים מדויקים ככל הניתן להשלכות מקרה הצונאמי על ישראל של ימינו. מודלים אלה, מקווים בוועדת ההיגוי, יסייעו בהכנת האוכלוסייה הישראלית להתמודדות עם רעידות אדמה והתופעות שילוו אותן.

"אחת הבעיות המרכזיות במחקר היתה ההערכה הכמותית של ממדי הצונאמי ותוצאותיו, מאחר שהסתמכנו בעיקר על עדויות אישיות וסיפורים", אומר סלומון. "הדבר היחיד בו יכולנו להיתלות היה הסמיכות החוזרת ונשנית של המקרים לרעידת אדמה שהתחוללה בישראל או באחת מארצות אגן הים התיכון". לפיכך, החליטו בצוות להתמקד באומדן ההערכות המחמירות (מול המקלות), ולספק בשלב הראשון טווחים משוערים לממדי הפגיעה בחופי הארץ.

צונאמי בגובה של 5 מ' בהתראה של 5 דקות

המסקנות המחמירות המתגבשות בעבודת הצוות מעלות כי רעידת אדמה ב[[קפריסין]] תוכל לגרום לגלי צונאמי בגובה 2-1.5 מטרים, שיגיעו לחופי ישראל בתוך כחצי שעה; רעידת אדמה שתתרחש בשטח ישראל תוכל ליצור גלי צונאמי בגובה של 5-4 מטרים, שיפגעו בחופי הארץ בתוך כחמש דקות. מערכות התראה, יש לציין, אינן בנמצא, ואת האינדיקציה להיווצרות גלי הצונאמי ניתן לקבל רק עם התרחשותה של רעידת האדמה. בנוסף, מזכיר סלומון, אין הצונאמי שמור לחופי הים התיכון בלבד: ב-95' נרשמו גלים גבוהים במיוחד גם בחופי נואיבה ואילת, ובפברואר 2004 - גם בצפון ים המלח.

נחשולי מים אדירים כבר הוכיחו יכולת ביקוע של בטון. ואולם ההערכה היא כי עיקר הנזק בחופי ישראל יסתכם בפגיעה ברכוש חשוף ובהצפות - ולא בפגיעה משמעותית במבנים. עיקר החשש מופנה לאזור מפרץ חיפה המתועש.

לפי התרחיש שהציג המכון הגיאולוגי, הכינה תת-ועדה מטעם ועדת ההיגוי, בראשותו של יקי בר-לביא מהמרכז למיפוי ישראל, את מפת אזור ההצפה במפרץ חיפה, בו עשויים המבנים להיפגע, באופן מלא או חלקי, כתוצאה מפגיעת גל צונאמי.

לאור: "המבנה הטופוגרפי של מפרץ חיפה ממילא בעייתי, ועליו נוסף שפך הקישון המאפשר למים פתח כניסה לעומק היבשה". הסכנה, הוא מסביר, נעוצה בפגיעה בצינורות חשופים העלולים להיבקע; בפגיעה במכלים חשופים שבהם מאוחסנים חומרים מסוכנים; ובחדירת מי ים אל מתקנים המבוססים על תהליכים בטמפרטורה גבוהה. כמו כן, חדירת מי הים אל היבשה מלווה לאחר מכן בנסיגת מי ים למרחק כמה מטרים - דבר העלול לפגוע קשות במתקני תעשייה המבוססים על קירור במי ים.

המלצות לתושבי קו החוף

בדיון שהתקיים לפני כחודש בעניין סכנת הצונאמי, הועלו בפני נציגי הרשויות ומפעלי התעשייה כמה הצעות, בהן חיזוק מבני הבטון, פרישת סוללות בטון סביב מתקנים רגישים, הטמנת צינורות והעמדת אמצעי קירור חלופיים למי הים. עם זאת לכולם ברור כי יהיה צורך במציאת פתרונות נוספים לסכנה הנשקפת לתושבי היישובים הסמוכים.

באשר לתושבי רצועת החוף, על סמך המידע שברשות החוקרים קיימות כיום שתי המלצות בלבד: להתרחק ככל הניתן מקו החוף או להימצא במקומות גבוהים (מעל שלוש קומות). ואולם, מזכיר לאור, את הצונאמי מקדימה רעידת אדמה - ולכן שאלה רלוונטית עוד יותר היא שאלת ההתגוננות מפניה, ומידת עמידותו של המבנה הגבוה.

לאור אומר כי אמנם לא כל רעידת אדמה מלווה בנחשולי צונאמי, אך היערכות גם לסכנה זו היא מחויבת המציאות. לדבריו, "לא נדון בסכנות ה[[טורנדו]] או ה[[טייפון]] - כי אלה מעולם לא אירעו בישראל. אך צריך להיות אידיוט מושלם כדי להתעלם מתופעה שכבר התרחשה ואף תועדה", הוא מוסיף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully