הודו מתכננת לשלוח אסטרונאוטים לירח

בכינוס מדעי שנערך השבוע בבבנגלור שבהודו, אושרה תוכנית החלל ההודית השאפתנית. במרכז התוכנית: פיתוח חלליות הודיות מאוישות שייקחו אסטרונאוט הודי לחלל עד שנת 2014, ושיגור אסטרונאוט הודי לירח עד שנת 2020, ארבע שנים לפני המשלחת שמתכננת סין לירח.

התוכנית ההודית, שנחשפה רק השבוע, גובשה במשך ארבע שנות תכנון. ב[[אגודת החלל הישראלית]] אומרים, לא בלי צל של קנאה, כי אם היא תגיע לידי ביצוע תהפוך הודו למדינה הרביעית בעולם המחזיקה ביכולת לשיגור עצמאי של בני אדם לחלל - אחרי רוסיה, ארה"ב וסין, שעשתה זאת לפני ארבע שנים.

80 המדענים שהתכנסו במשרדי סוכנות החלל ההודית, מבכירי מדעני הודו, אישרו את התוכנית פה אחד, ואמרו כי "הגיע הזמן לתוכנית חלל מאוישת של הודו". זהו שינוי מהותי במדיניות של הסוכנות ההודית: עד כה היא נמנעה מלחתור לקראת משימות מאוישות, בשל מחירן הגבוה. המדענים הוסיפו כי הם רואים חשיבות לכך שפקיסטן, מלזיה ודרום קוריאה מתכננות אף הן לשלוח בני אדם לחלל, גם אם מדובר למעשה ברכישת מקום על חללית רוסית עבור אסטרונאוטים ממדינות אלו.

"עוד מספר שנים מדינות אחרות יקימו בסיסים על הירח, ויכרו את משאביו" אמרו דוברים בכינוס המדעי, ו"הודו לא תישאר מחוץ למירוץ." ההערכה היא כי ההודים נוקטים בצעדים אלו, כולל ההשקעות המאסיביות הדרושות למימוש התוכניות, בעיקר על רקע תוכנית החלל הסינית השאפתנית, אשר כבר שיגרה פעמיים אסטרונאוטים לחלל בחלליות סיניות. סין כבר פרסמה תוכניות להקמת תחנת חלל סינית, נחיתה על הירח, והקמת "בסיס ירח", שינצל בעתיד את המשאבים הרבים הקיימים בירח.

"בכל העולם מבינים היום את החשיבות של חקר החלל ואת הפוטנציאל הגדול, גם הכלכלי, שקיים בחלל" אמר סא"ל (מיל') אסטרונאוט יצחק מאיו, נשיא אגודת החלל הישראלית, שהתאמן בנאס"א כמחליפו של [[אילן רמון]] ז"ל. "מירוץ החלל מתחדש, ואם ישראל רוצה להוסיף ולעמוד בחזית המדע והטכנולוגיה, עלינו להעמיק את ההשקעות במחקר ופיתוח בתחום".

"ההשקעות בתחום החלל האזרחי בישראל זעומות, ותקציב סוכנות החלל הישראלית עומד על מיליוני שקלים ספורים בלבד, תקציב זעום ביותר בהשוואה למתרחש בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט" הוסיף טל ענבר, יו"ר אגודת החלל הישראלית וחוקר בכיר במכון פישר לחקר האוויר והחלל. "גם למדינות כמו ניגריה, מרוקו, ארגנטינה ומצרים יש היום תוכניות חלל ולווינים מדעיים בפיתוח. שר המדע החדש שייכנס לתפקיד יהיהחייב לקחת נושא זה לתשומת ליבו, ולפעול להגדלה משמעותית של תקציב סוכנות החלל הישראלית, אשר כמעט ואיננה יכולה לפעול בהיעדר תקציב."