גילוי ארכיאולוגי ישיב לאפריקה את כבודה האבוד

בעיר המדברית טימבקטו שבמדינת [[מאלי]] מקדישים לאחרונה מדענים מאמצים נרחבים על מנת לשמר עשרות אלפי טונות של כתבים עתיקים. מדובר באוספי ספריות ציבוריות ופרטיות אשר התגלו בעיר, לאחר שהיו קבורים מתחת לבתי הבוץ בעיר. עד כה נמצאו 150 אלף כתבים, אשר חלקם נכתבו במאה ה-13, והיסטוריונים מאמינים כי בחולות המדבר קבורים עוד כתבים רבים נוספים.

המדענים מעריכים כי הכתבים הם רק 10% מכלל המסמכים שקבורים בחולות טימבקטו. מסמכים אלו מספרים את סיפורה של העיר, אשר במהלך "תור הזהב" שלה, במאה ה-16, הייתה האוניברסיטה מקום לימוד ל-25 אלף משכילים.

ככל הנראה נקברו הספריות העשירות בחולות העיר ומתחת לבתי הבוץ בשל חששן של משפחות מקומיות מכובדות כי הכתבים ייגנבו ע"י פולשים מרוקאים, חוקרים אירופאים וקולוניאליסטים צרפתים.
בין הכתבים ניתן למצוא ספרי לימוד, אסטרולוגיה ומתמטיקה וכן עדויות לגבי החיים החברתיים והכלכליים בעיר בתקופה עתיקה זו, אז הייתה העיר בשיאה כמרכז השכלה חשוב. כתבים אחרים עוסקים בכל תחומי החיים, לרבות משפט, מדע, ורפואה.

עיקר חשיבות הגילוי הוא בכך שלפי דעתם של המומחים הוא יוכיח כי ליבשת האפריקאית היסטוריה כתובה עתיקה לפחות כמו זו של הרנסנס האירופאי. עבד אלרחמן אבן אלאסיוטי, האימאם של המסגד העתיק ביותר בטימבקטו אשר נבנה בשנת 1325, טוען כי "בזכות מסמכים אלו נוכל ללמוד על מקומה האמיתי של אפריקה בהיסטוריה העולמית".

חלק מהאקדמאים שחיוו דעתם על הגילוי הישוו אותו לחשיפת [[המגילות הגנוזות]] באזור ים המלח, וטענו כי הגילויים בטימבקטו יחייבו את המערב לקבל את העובדה כי לאפריקה היסטוריה אינטלקטואלית עתיקה לפחות כמו זו של המערב.

משורר מקומי מספר על חשיבות האירוע תוך שהוא מציין את המעשייה הטימבקטואית המספרת כי "בעבר הייתה העיר מובילה באומות העולם, ויום אחד החליט אלוהים לשנות את המצב ולהפוך את מיקומה של טימבקטו בעולם מהראש לזנב". בטימבקטו מקווים כי הגילויים הנוכחיים ישיבו אותה למקומה המקורי.