מילון קלישאות שאחרי הטבח

.

או: כל מה שרוני דניאל אומר.

או: כל מה שבן כספית אומר.

זו מתמטיקה פשוטה: כשמעט ערבים מתים (נניח, עד 15) זה סבבה. כשמתים יותר, אז זו טרגדיה.

בעיקרון אנחנו רודפים אחרי מחבלים, אבל פה ושם מתפלק לנו איזה ילד או שניים. הגיע הזמן שתבינו, שהמטרה מקדשת את כל האמצעים ולעזאזל עם חיי אדם (ע"ע יפי נפש).

נכון, אנחנו רק יורים אל מרכזי אוכלוסייה והורגים עשרות ומאות פלסטינים (סליחה, חמושים).

ברור, כי הקסאמים גרמו עד עכשיו פגיעות מעטות בנפש וברכוש בצד הישראלי, אבל על ערבים הם כנראה אפקטיביים בהרבה.

מפקד בצה"ל מול חייליו המחייכים, אחרי פשיטה ברצועת עזה, לפני מספר שבועות, אומר בפה מלא מה שאנחנו באמת חושבים על ערבים מתים.

טוקבק אופייני, הנובע מהתפישה שאנחנו היהודים רחמנים בני רחמנים, לפחות בלב. כלומר - מוותרים על האופציה לזרוק על עזה פצצת אטום.

עוד טוקבק אופייני. על פניו, נדמה שהרג ילדים הוא טעות, אבל למעשה עדיף להרוג אותם לפני שהם גדלים ומצטרפים לארגון טרור, נוסעים לתל-אביב ומתפוצצים בדיזנגוף סנטר.

כיוון שאנחנו רחמנים בני רחמנים, חשוב לנו מאוד שמדינות העולם לא יגבילו אותנו וימנעו מאיתנו (חלילה) להרוג עוד ערבים.

את המסקנות תוכלו לקרוא בגנזך הצבאי הקרוב למקום מגוריכם, בעוד 20 שנה.

ברור, אסור שכמה ערבים מתים יעצרו אותנו בדרך למטרה האמיתית של המבצע (שהיא, כמובן, להרוג ערבים).

עדיף שלא להטיל אחריות על צה"ל או על ממשלת ישראל, אלא על פלסטינים, שלהם כידוע אין ערך לחיי אדם.

כמה זמן ייקח באמת לפלסטינים להבין שאנחנו לא אשמים בכלום, זה הכל החמאס?

מה חשבתם, תמשיכו לירות טילי קקמייקה לשטחים פתוחים ולא תקבלו אחת לפנים?

וזה לא שלא ניסינו במהלך השנתיים האחרונות כל מבצע אפשרי, אבל אם אפשר לארגן עוד איזה מפגן כוח ולהימנע מהידברות, אז למה לא בעצם?

הם יכולים לטעון מה שהם רוצים: אזרחים הרוגים, ילדים הרוגים, רעב או עוני. לא מדובר בעובדה מוצקה, כי אם בטענותיו של אויב. מה גם, שהפלסטינים הם כידוע ערבים, וערבים, הם כידוע, שקרנים.

כלומר: מתי כבר יהיה פיגוע ויפסיקו לקשקש על השטות הזאת בבית חנון?

סנאריו התגובה שהוא חלומה הרטוב של הממשלה. כולם מנצחים: הפלסטינים רושמים לזכותם פיגוע מוצלח, ישראל מקבלת גושפנקא למאבקה והנפגעים, נו, הם לנצח יהיו עובדים זרים או סתם אנשים קשי-יום, שאינם תורמים מספיק לחברה הישראלית היצרנית.