המקום: מסנג'ר.
הזמן: 02:07 לפנות בוקר. שעון ישראל.
שותפים: בתל אביב - אני. בבוסטון אחי.
דפנה: מה קורה מותק שלי?
אורי: סביר. עבודה. למה את ערה עדיין?
דפנה: אסון. בין "המילה האחרונה", לפגישות, ליורם ולסידורים לא הצלחתי למצוא שום רעיון טוב למדור והדד-ליין עבר לפני... כן.... 12 שעות בערך. פדיחה...
אורי: ומה? חסר מה לכתוב?
דפנה: יופי. קל להגיד כשלא צריך לעשות את זה בתור עבודה. בבקשה! תן רעיון!!
אורי: מה זאת אומרת?! תכתבי שזו שערורייה שאולמרט לא טרח עד היום לפגוש את ההנהגה הפלסטינית... ש'שלום עושים רק עם אויבים' היא לא רק קלישאה... מה לעשות...
דפנה: לא יכולה.
אורי: למה? כי כמה טוקבקיסטים ייקראו לך שמאלנית מנותקת... יעליבו אותך...
דפנה: לא! לא יכולה כי בדיוק עכשיו קראתי את גדעון סאמט שפרסם היום טור בדיוק על זה. הוא אפילו כינה את זה 'שערורייה לאומית'.
אורי: וואלה. שמאלני מנותק!!
דפנה: טוב...טוב.. אין לי זמן להומור האמריקני שנהיה לך. נראה לי שאני אכתוב על זה שדחו את המצעד בגלל הילדים המסכנים שנהרגו בבית חנון... ועל זה שאי אפשר להאמין איזה דברים איומים צריכים לקרות פה בשביל שייפסק לרגע הטירוף...ויחזרו לאנשים הפרופורציות... ונבין מה...
אורי: השתגעת?!! די. אי אפשר לשמוע על המצעד הזה יותר. חאלס! מפה קראתי על זה כבר איזה 500 טורים. די. עדיף שתכתבי על זה שעוד 50 שנים לא יהיו דגים.
דפנה: תגיד, מה נראה לך שפה? בוסטון? נופלים פה קסאמים, פגזים של צה"ל הרגו 18 נשים ילדים ו..טוב יכול להיות שגם איזה אויב או שניים... ואם אתה רוצה לדעת, אז רק בגלל הפדיחה הזו הוחלט לדחות את המצעד... אז באמת נראה לך שמישהו שם זין על הדגים המסריחים?
אורי: כן! זה בדיוק העניין!! זה מסוג הדברים שגורמים לאנשים לקרוא לך Liberal Fag, כן, גם כאן! אבל עם כל הכבוד להומואים, לקנאים דתיים ולרוצחים בפוטנציה באשר הם.. סליחה, אבל איכות הסביבה וכן, זה ממש ממש לא נושא סקסי, אבל כנראה שזה האיום הממשי היחידי שצריך להטריד את כולם. תשמעי, כשקוראים את העיתון נדמה שלאף אחד לא אכפת... את יודעת מה? יותר מדאיג אף אחד לא מבין שהוא צריך להיות מודאג! השאלה היחידה שבאמת צריכה להעסיק את כולם היא 'מה הטעם להילחם על כל חתיכת אדמה מסביב לגלובוס הזה, אם בעוד חמישים שנים המקומות היחידים שאפשר יהיה לחיות בהם יהיו צפון רוסיה וגרילנד?
דפנה: ת'שמע... לא יודעת...אתה כנראה לא קולט... נופלים!! קסאמים!! לאנשים על הבתים!!! לא נראה לי שמעניין אותם עכשיו אקולוגיה.
אורי: כן, ברור... ברור לי לגמרי שאם עומד לנחות לך קסאם על הראש, את כנראה תגידי 'בכנות? שיזדיינו הדגים, אני במילא שונאת סושי". אבל עדיין, יש משהו מאוד דפוק בכמות הזמן שאנשים מבזבזים על 'מי יצעד איפה ומתי', וכמות האנרגיה שהם שופכים על העניין, לעומת חוסר העניין המוחלט בעובדות מבעיתות לגבי עתיד שאנחנו ובודאי הילדים שלנו "נזכה" לראות, ולעומת הבוז שישפכו עליך אם תעזי להודות שזה מה שמדיר שינה מעינייך: העובדה ששליש מאוכלוסיית העולם חיה כיום בארצות מוכות בצורת ושב- 2025 זה יהיה נכון כבר לגבי שני שלישים...או שברגע זה אחת מכל שמונה מיני ציפורים, 13% מכל סוגי הצמחייה ו-1 מכל ארבעה יונקים עומד להיכחד... או שבקצב הדייג הנוכחי האוקיינוסים יתרוקנו (!) מדגים עד אמצע המאה הזו הנוכחית..וכמובן...
דפנה: אהמ... כן, רק שכחת שהדבר שבאמת מדיר שינה מעיני היא העובדה שאין לי מדור למחר!! יאללה, חייבת להתחיל לכתוב משהו על המצעד...
אורי: טוב מותק. במילא גמרתי לעבוד להיום. זהו. עף הביתה לילד שכנראה לא יזכה לאכול גפילטע של סבתא רותקה... היא בטוח בין 25% היונקים שייכחדו...
דפנה: אל תדאג. נספר לו מה היה פה לפני שהוא נולד...לילה טוב אח אהוב שלי.
אורי: לילה טוב.