הדמוקרטיה בסכנה

בבחירות הקרובות, רוב אזרחי המדינה יישארו בבית ולא יבואו להצביע. הציבור בישראל הולך ומאבד אמון במערכת הדמוקרטית. בלי אמון הציבור, הדמוקרטיה שלנו בסכנה. אין תרופת פלא אחת לתקן את המצב.

כדי להחזיר את אמון הציבור, יש צורך בשורה של אמצעים - גם בביקורת וגם בחקיקה. במדינתנו, מתחלפים השרים כל שנה-שנתיים, בגלל משבר קואליציוני. כל ראשי הממשלה בעשור האחרון נאלצו להשקיע את רוב זמנם בשרידות פוליטית אישית, במקום לנהל את ענייני המדינה. שרים מתמנים, לעיתים, לתפקידם ללא שום קשר להתאמתם לתפקיד וכל זאת בלי בקרה פרלמנטרית אמיתית.

אז מה עושים? חזרה להצבעה בשני פתקים ו"משטר נשיאותי" תפורר עוד יותר את הכנסת. בסרט הזה כבר היינו ב-96'.

מה שצריך זה לחולל מספר שינויים ובהם:

1. ראש הממשלה יהיה מי שיעמוד בראש הסיעה הגדולה ביותר שתיבחר לכנסת. בכך נחסוך מו"מ קואליציוני סחטני ומביש.

2. לשם אי אמון בממשלה יהיו נחוצים 70 חברי כנסת, דבר שיבטיח את יציבות הממשלה.

3. לפחות שלושת השרים הבכירים: ביטחון, חוץ ואוצר יתפטרו מהכנסת. כך יוכלו להתרכז רק בניהול משרדיהם. מינויים של שרים יהיה כפוף גם להצגת ניסיון מוקדם ויכולת בתחום המשרדים להם הם מיועדים.

4. לפחות שליש מחברי הכנסת יבחרו בבחירות אזוריות וישירות ע"י הציבור.

5. רשימת המעומדים של המפלגות תבחרנה בפריימריס פתוחים, על פי חוק, באותו יום לכל המפלגות.

אימוץ השינויים הללו יבטיחו יציבות שלטונית וממשלה שתתפקד בצורה מקצועית יותר ועניינית יותר. המעבר לבחירות אזוריות ופריימריס פתוחים ישפרו את איכותה של הכנסת. מה שנדרש כעת מהמפלגות וחברי הכנסת זה להתעלות מעל אינטרסים פוליטים ושיקולים אישיים ולקדם רפורמות שחיוניות לדמוקרטיה שלנו כאן בישראל.