"אמא, אני מפחד למות"

לפני כמה ימים, בעת שעשרות טילי קסאם נחתו בשדרות וצה"ל הגיב בירי ארטילרי לרצועת עזה, ס' בן החמש סרב ללכת לגן. לאמו המיואשת אמר רק ארבע מילים: "אמא, אני מפחד למות".

במקרה של ס', לא מדובר בפחדי ילדות חולפים: שניים מחבריו בגן הילדים נהרגו בחודשים האחרונים מירי פגזים של צה"ל. ס' הוא תושב רצועת עזה, שם נהרגו מאז חודש יוני למעלה מ-80 קטינים, רבע מכלל ההרוגים הפלסטינים בתקופה זו.

אימאן אל-הראזין בן השלוש מחאן-יונס נהרג מירי מסוקים. ראג'ה עבד אל-כארים, בת שנתיים, נפלה ונחבלה למוות כתוצאה מהדף של טיל שנפל במרחק 100 מטרים מחצר ביתה. ח'אלד זאמלט בן העשר נפצע אנושות לאחר שפגז ישראלי פגע בביתו. הוא נפטר כעבור יומיים בבית-החולים.

ילדי עזה לא רק מפוחדים. הם גם רעבים. משבר התזונה ברצועת עזה החריף בחודשים האחרונים, מכיוון שצה"ל אוסר על הדיג ברצועה. דגים מהווים את מקור החלבון העיקרי בתזונתם של תושבי עזה והאיסור על הדיג הגדיל במידה ניכרת את כמות הילדים שסובלים מתת-תזונה. המשרד לתיאום הומניטרי של האו"ם טוען כי בנוסף, ישנו מחסור חמור באבקת חלב לתינוקות.

על-פי נתוני האו"ם,הנכונים לחודש אוקטובר, 78% מתושבי רצועת עזה חיים על פחות משני דולר ליום. בחודש יוני הפציצה ישראל את תחנת הכוח של עזה, ומאז זוכים תושבי הרצועה לחמש עד שש "מנות חשמל יומיות", באורך של שעה, באופן בלתי-סדיר. מפעלים ובתי-עסק רבים הפסיקו להתקיים בעקבות חלוקת החשמל הבלתי סדירה.

בחודשיים האחרונים נהרסו ברחבי הרצועה 1,500 דונם של אדמה חקלאית. גם החקלאים שאדמותיהם לא נפגעו, קרובים לפשיטת רגל, מכיוון שמעבר קרני, אשר דרכו אמורים החקלאים להעביר סחורות לגדה המערבית, היה סגור במשך מחצית מכלל ימי העבודה בשנת 2006. מחירי הפירות והירקות בתוך הרצועה מרקיעי שחקים, וילדים במשפחות עניות ניזונים מתפריט בלתי מאוזן שכולל סוכר, מעט קמח וקטניות.

הנתונים הקשים הללו הוצגו אמש בכנס בנושא המצב בעזה, שנערך בתיאטרון צוותא בתל-אביב. הדובר המרכזי בכנס היה דני רובינשטיין, הכתב הותיק לענייני פלסטינים של עיתון "הארץ". רובינשטיין אמר כי הטענה הרשמית, לפיה ההרעבה וההרג ההמוני ברצועת עזה נועדו למנוע את ירי הקסאם, היא טענה "לא הגיונית ולא מציאותית".

לדבריו, היעד האמיתי של ישראל הוא ענישה קולקטיבית של האוכלוסיה הפלסטינית. "בסופו של דבר, ישראל תשחרר אסירים תמורת גלעד שליט. גם כאלה שהרגו ישראלים. המבצע הצבאי נועד למנוע מצב של חגיגות לאחר שחרור האסירים. זה מבצע פוליטי ותקשורתי, שאין מאחוריו שום הכרח בטחוני. המבצע לא ימנע מהפלסטינים להמשיך לירות על שדרות", אמר רובינשטיין.

סופיאן אבו-זיידה, לשעבר השר הפלסטיני לענייני אסירים, סיפר בכנס על הילד ס' שמפחד ללכת לבית-הספר, ואמר כי הרגש היחיד בקרב ילדי עזה שגובר על הפחד, הוא הזעם על ישראל.

"הילדים שלנו שומעים כל הזמן בומים ופיצוצים. חבריהם לכיתה ולגן נהרגים או נפצעים. הם בעצמם נמצאים בסכנת חיים יום-יומית. 80 ילדים נהרגו בחודשים האחרונים. והישראלים עוד שואלים את עצמם, 'למה הפלסטינים שונאים אותנו?'. התשובה נמצאת בנתונים הקשים הללו", אמר אבו-זיידה, בעצמו תושב הרצועה.

הוא הוסיף כי, לדעתו, צה"ל מנסה בימים האחרונים לשקם את תדמיתו הציבורית, על חשבון חיי הפלסטינים. "צה"ל מנסה לתקן את הפאשלות שלו בלבנון, לכן הם מחריבים את עזה. המפקדים רוצים להוכיח כמה הם גברים. אין לי בעיה עם זה, אבל אם תשאלו אותי, להרוג ילדים קטנים זו לא גבורה גדולה. ממש לא".

לאחר הכנס, בשיחה עם וואלה! חדשות, טען אבו-זיידה כי האלימות שישראל מפעילה ברצועת עזה מסכנת את חייו של החייל השבוי, גלעד שליט. "לפלסטינים יש אינטרס מובהק לשמור על גלעד, בשביל לבצע עסקת שבויים. אבל פעולות פזיזות של ישראל עלולות להוביל לאסון. יכול להיות שטיל ישראלי או פגז ישראלי יפגעו בבניין בו הוא מוחזק, יכול להיות שהחוטפים יפגעו בו מתוך פאניקה או נקמנות", אמר השר לשעבר.

אבו-זיידה הוסיף כי הוא מקווה שגלעד שליט והאסירים הפלסטינים ישובו לבתיהם בהקדם האפשרי. "החברה הפלסטינית משוסעת ומסוכסכת, אבל כמו החברה הישראלית, יש נושא אחד סביבו קיים קונצנזוס מוחלט: החזרת השבויים שלנו. ברגע שתבינו שאנחנו בדיוק כמוכם בנושא הזה, שהאמא הפלסטינית היא בדיוק כמו האמא הישראלית, יהיה הרבה יותר קל להגיע לפשרה".