זולפא אלחוסייני, עזה

רוחות חורף חזקות נושבות על רצועת עזה אבל גשם אין. רוחות עזות מלוות בתעמולה גדולה נושבות מצפון הרצועה, מאותתות על פלישה ישראלית חדשה באזור בית חנון. עד היום נפלו שבעה שאהידים ורוחות אחרות נושבות מדרום, לאור פלישת הצבא לפאתי העיר רפיח, דרומית מזרחית לרצועה, באזור שדה התעופה הבינלאומי של עזה.

בינתיים האזרחים לא מאורגנים באופן ספציפי לקבלת גשמי החורף, אך מה שחשוב עבורם בינתיים הוא שמעבר קרני יהיה פתוח ולא יהיה מחסור בדלק, נפט וגז. אזרחי הרצועה משתמשים עד היום בתנורי גז או נפט לחימום. יש כאלה שפשוט מבעירים מדורות בחצר הבית, או מנגל עם עצים בכדי להתחמם.

עם רדת הגשמים הראשונים לפני כשבוע מרבית הרחובות ברצועת עזה הוצפו במים ועד עכשיו לא נסללו מחדש. העירייה, שבימים אלה לא פועלת בגלל המצב הקשה, לא דואגת לפנות את תעלות הניקוז.

חשוב להזכיר כי הפקידים שבאים למקומות עבודתם מדרום הרצועה לעזה עצמה חייבים לעבור דרך גשרים עיליים, אחד מהם בצד החוף הוא גשר מסודר גדול ודו כיווני, שנבנה בשנות ה – 90 בתקופת אבו עמאר. הוא הותקף ביולי השנה על ידי חיל האוויר הישראלי. בינתיים משתמשים האזרחים בשביל עפר צר מתחת לגשר, בגובה הים, בכדי לעבור. בימי הגשם השביל הוצף ולא ניתן לעבור דרכו.

הגשר השני ממוקם מזרחית לחוף, והוא נבנה בתקופת המצרים בשנות ה- 60', מעל ואדי עזה, סמוך למחנות הפליטים אלבורג' ואלנסיראת. גם הוא הותקף והופגז ביולי על ידי ישראל והאזרחים עברו עד הגשר בשביל עפר תחתיו. לכן כל האזרחים הנוסעים מדרום הרצועה לצפונה עוברים בגשר צר עשוי עפר, באזור מחנה הפליטים אלנסריאת.

היום נחשב יום שקט יחסית בפלסטין. לאחר עימותים רבים בצפון הרצועה אתמול בינתיים לא שומעים הפגזות תותחים מצפון ונקווה שהיום יעבור ללא אירועים מצערים, למרות שכוחות הכיבוש מוצבים בעיירה בית חנון.

בדרום הרצועה האנשים מעידים על לילה שקט שעבר עליהם, עם כל האיומים הישראלים לחזור לציר פילדלפי ולהשתלט עליו מחדש. האזרחים מודאגים מאוד, אבל יודעים שכל עוד מעבר רפיח פתוח המצב טוב יחסית. גם העובדה שהמצרים פרשו חיילים לאורך הציר מרגיעה את הפלסטינים, ונותן תקווה שלא תהיה פלישה ישראלית לציר. פרישת הכוח המצרית סופגת את האיום הישראלי בפלישה.

הימים עוברים במהרה וכלום לא משתנה לטובה בחייהם של הפלסטינים ברצועה. אתמול התחיל החודש השמיני ללא משכורת אצל הפקידים ואנשי הצבא. מי שמודאג מהמצב המדיני והביטחוני הפנימי גם כן לא שומע בשורות מעודדות. שומעים על מאמצים מצרים, פלסטינים ואחרים להרכבת ממשלת אחדות לאומית, או ממשלת מומחים, אבל כלום לא יוצא לפועל. הסכסוך הפנימי בין הפלגים עודנו קיים, אם כי הוא הושתק מעט ופועל על אש קטנה. בינתיים אנחנו עדים לשתיקה מצד הפלגים ואין יותר עימותים בין שני המחנות.