נשיא, כמו באמריקה

חבר הכנסת חיים רמון הניח לפני כשבועיים, ביומה האחרון של הכנסת לפני יציאתה לפגרה, הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה. על פי ההצעה, יבוטל תפקיד ראש הממשלה, שיטת הממשל תשתנה כליל ותהיה דומה למתכונת הנהוגה בארצות הברית, כשהנשיא הוא מנהיג המדינה בפועל.

רמון אינו הראשון המכריז על תמיכתו במשטר נשיאותי. שר התשתיות, אביגדור ליברמן, היה הקול הבולט ביותר שנשמע בעניין בשנים האחרונות. אולם הצעתו של רמון היא המפורטת והמעמיקה ביותר שהונחה עד כה על שולחן הכנסת. עיקריה פרושים על פני 15 עמודים.

על פי ההצעה, הנשיא, שגילו לא יהיה צעיר מ-35, לא יכהן כחבר כנסת. את מועמדותו יהיו רשאים להציג עשרה חברי כנסת או 50 אלף בעלי זכות בחירה. הוא ייבחר ישירות על ידי העם לתקופה של ארבע שנים, ולאחר היבחרו יבחר בסגן נשיא על פי החלטתו האישית בלבד. תוך שבעה ימים מיום הבחירות יתייצבו הנשיא וסגנו בפני נשיא בית המשפט העליון ויצהירו בפניו אמונים.

היכולת להדחתו של הנשיא תהיה מוגבלת הרבה יותר. פיזור הכנסת לא יגרור אחריו את העברת הנשיא מתפקידו. כדי להדיחו, יהיה צורך ברוב של שלושה רבעים מהח"כים, ובמקביל יצטרכו 20 ח"כים להעביר קובלנה לבית המשפט העליון, ושרוב השופטים יקבלו אותה. עם זאת, רוב רגיל של חברי הכנסת יוכל לקבוע כי הנשיא אינו יכול למלא את תפקידו מטעמי בריאות. חקירה פלילית נגד הנשיא תיפתח רק בהסכמתו של התובע הכללי.

בממשלה, על פי ההצעה, יכהנו בין 8 ל-18 שרים. מספר סגני השרים לא יעלה על מחצית מספר השרים. ביכולתו של הנשיא יהיה, למעשה, לעשות ככל העולה על רוחו בממשלה. הוא יהיה רשאי לשנות את התפקידים בין השרים, לחלק את המשרדים או להקים חדשים וכן להעביר סמכויות ממשרד למשרד.

גם בענייני חקיקה יתחזק מאוד מעמדו של הנשיא. ביכולתו יהיה לבטל חוק שהתקבל על ידי הכנסת, אם ייווכח שהוא פוגע ביכולתו למלא את תפקידו. כדי להעביר שוב חוק שהנשיא ביטל, יהיה צורך ברוב של 80 ח"כים. הנשיא יהיה חייב להביא כל הסכם שלום או הסכם מדיני לאשרור הכנסת. מלחמה תיפתח רק מכוח הכרזת הנשיא, לאחר אישור הממשלה.

רמון היה היחיד מבין חברי הכנסת של העבודה שהתנגד לחזרה לשיטת הבחירות הישנה. "החזרה למשטר הישן היא טעות קשה, שתתברר תוך זמן קצר", הוא אומר לוואלה! חדשות. "זאת היתה טעות להסיק שאם השיטה הישירה לא טובה אז צריך לחזור לשיטה הישנה". לדברי רמון, ראש ממשלה שנבחר, בשתי השיטות, מוגבל מאוד ביכולתו לנהל את המדינה, הוא מתקשה למלא את הבטחותיו לציבור ומי ששולט בו זה בסופו של דבר "ביורוקרטיה לא אחראית".

רמון, לא מסתיר את העובדה ששיטת הבחירות בפתק אחד מרחיקה מאוד את מפלגת העבודה מכס השלטון, אולם הוא מדגיש כי לא זה היה השיקול להעלאת הצעת החוק. את החוק הוא מקווה להחיל על הבחירות שיבואו לאחר אלו המתוכננות ל-2003. כך או כך, קשה להתעלם מהעובדה שאם יצליח להעביר את הצעתו היא תשחק לידיו, בתור מי שהודיע על כוונתו להתמודד בעתיד על ראשות הממשלה, או במקרה זה – על הנשיאות.