ואם המצעד היה באום אל פאם?

מה לכל הרוחות יש בירושלים שכל כך חשוב שיתקיים שם מצעד הגאווה? ברור שקיומו הגאווה במקום אחר לא יפגע בתוכן המצעד. מדוע כל הנאורים הפלורליסטים בוחרים לעשות מעשה שנחשב תועבה בעיני תושבי ירושלים, שבחרו לעצמם ראש עיר חרדי? כנראה שכמה אנשים מוכנים לשלם מחיר די כבד, בשביל לראות דם של חרדים ניתז מאלות של שוטרים.

מצעד ה"גאווה" אמור להתקיים בעוד יותר משבוע, ו5000 ה"גאים" שאולי יגיעו אליו כבר מושכים כותרות, ובעצם, אולי זו העובדה שהם ימשכו אליהם יותר מ10,000 שוטרים, ושהם כבר מושכים אליהם את זעמם של מאות אלפי אזרחים דתיים.

כדאי להתעמק בשתי שאלות. הראשונה, האם למען "חופש הביטוי", כדאי להקריב כל כך הרבה. והשנייה, האם מצעד ה"גאווה" הוא בכלל חופש ביטוי.

אז מה אזרחי ישראל ירוויחו מקיום המצעד? 5,000 אזרחים ייהנו מפסטיבל צבעוני, לתקשורת יהיה הרבה מה לסקר והחדשות יהיו חמות ומעניינות מהממוצע.

ומה יש לנו להפסיד?
למעלה ממיליון תושבים ירגישו שהמדינה פוגעת בהם וברגשותיהם. זה לא מספיק???

ואם כן מזכירים פגיעות קטנות, מה עם עלות האבטחה הכבדה שתידרש לאירוע? 10,000 השוטרים שיאבטחו את האירוע, וחבריהם שבשבוע הקרוב ירדפו אחרי מתפרעים וחוסמי כבישים, יוכלו בתמורה לכסף שהם מקבלים על אותן שעות עבודה, לאבטח את המשחקים של בית"ר כל העונה, הם יוכלו לעצור נהגים שיכורים, לרדוף אחרי סוחרי סמים ולעצור גנבי מכוניות.

ושאלה אפילו יותר חשובה – מי ימלא את תפקידם של המג"בניקים, כשאלו יעזבו את יו"ש בשביל להפליא את מכותיהם במתנגדי המצעד?
והאם הסיכון שבכל זאת יהיו נפגעים הוא לא שיקול?

ומה עם שאר האזרחים שיסבלו וכבר התחילו לסבול מפקקי התנועה ומחסימות הכבישים וההפגנות? בשביל 5000 סוטים (אסור לשכוח מהי דרך הטבע…) יצטרכו רבבות אזרחים להפסיד שעות רבות בפקקים, האם זה יהיה כל כך נורא אם המצעד לא יתקיים בירושלים והעצבים ייחסכו מכולנו?

ועוד נקודה. נניח שרווחי קיום מצעד ה"גאווה" בירושלים דווקא, שווים לצורך בחופש הביטוי. האם מצעד קיום מצעד הגאווה במקום אחר יפגע ב"חופש הביטוי"? אי אפשר להניף דגל צבעוני גם במקום אחר?

ההפסד מקיום המצעד הוא רב, אך העובדה שהוא עדיין לא בוטל מתמיהה אף יותר אם מבינים שמצעד הגאווה הוא אפילו לא דוגמא ל"חופש ביטוי". מה באים כל אותם "גאים" לבטא ולהגיד? שום דבר. אם הם רוצים לקרוא לכל שאר חבריהם (שכנראה מבינים את הבושה והבעייתיות שבמצבם) לצאת מהארון, מדוע הם צריכים לעשות את זה בקולי קולות מתחת לאפם וחלונם של אזרחים אחרים, שבמקרה מאוד ייפגעו מכך?

וגם אם יש כאלו שכן רואים אותו כביטוי של משהו, וכחלק אלמנטרי מזכות הציבור לבטא את עצמו, מה עם זכויותיהם של שאר אזרחי מדינת ישראל לביטחון ולכבוד?

מהתרשמות שלי, השנאה שקיימת בקרב אנשים מסוימים לחרדים, היא זו מניעה אותם לתמוך במצעד. מצטער, אבל אני זוכר אמירות מהסגנון של "כשאני מסתכל על החרדים אני מבין את הנאצים", ועושה אחד ועוד אחד.

אם היו עושים את המצעד באום אל פאחם, ליד המסגדים. האם כל אנשי השמאל לא היו זועקים? בוודאי שהם היו צווחים! סביר להניח שהם היו זועקים אפילו אם היו עושים 'פסטיבל שווארמות וחומוס' בטייבה, במהלך חודש הרמדאן. למה לפגוע באזרחים רבים כל כך כשאפשר להימנע מכך בקלות?

אני יודע שהקוראים עלולים להבין מהטור הזה, שאני מתנגד חריף לקיום מצעד הגאווה בירושלים ולכן בהסקה מהירה נוספת שאני גם פנאט. בבקשה מכם! אל תחשבו שאני קיצוני כל כך! אני מוכן להסיר את התנגדותי לקיום המצעד בירושלים, אם מארגניו ה"גאים" יבטיחו לי שעל כל דגל ססגוני שיתנוסס שם, תופיע קריקטורה של הנביא מוחמד כשהטורבן שלו מאוייר כפצצה.