הרב שרמן: רוב הגיורים דורשים בדיקה מחודשת

השבוע מתארח בשיח הרבנים של וואלה! חדשות הרב אברהם שרמן, דיין בית הדין הרבני הגדול בירושלים ומבכירי הדיינים בישראל. שמו של הרב שרמן עלה לכותרות כאשר בפסק דין תקדימי שנתן ב-2008 הטיל ספק באלפי גיורים שבוצעו על ידי הרב חיים דרוקמן, מבכירי רבני הציונות הדתית ומי שעמד אז בראש מערך הגיור הממשלתי, וקבע כי על כולם לעבור בדיקה מחודשת. הרב שרמן נולד בשנת 1941 בבני ברק, ורכש את השכלתו התורנית בישיבות "היישוב החדש" וחברון. שרמן, ששימש בעברו כרב צבאי וכדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, נחשב למקורבו של מנהיג הזרם הליטאי בציבור החרדי הרב יוסף שלום אלישיב ובפסק דינו התקדימי נגד גיורי דרוקמן הסתמך אף על דעתו של הפוסק הבכיר.

פסק דינו של הרב שרמן, שניתן בהרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני הגדול ב-2008, דן בשאלת תקפות גיורה של אישה שהתגיירה בבית דינו של הרב דרוקמן, ומתח ביקורת חריפה על הרב ועל גיוריו. פסק הדין עורר סערה גדולה ומשבר גיור חריף בישראל, ולראשונה העלה את שאלת הגיורים לסדר היום הציבורי. בעקבות תלונה שהגיש הרב דרוקמן המליצה נציבת תלונות השופטים להדיח את הרב שרמן מבית הדין, אך הוועדה למינוי דיינים בראשות שר המשפטים דניאל פרידמן דחתה המלצה זו. מאז מתן פסק הדין סירב הרב שרמן להתייחס לנושא, וגם כשעלתה שאלת גיורי צה"ל לסדר היום הציבורי בשנה האחרונה, בחר לשמור על שתיקה. בראיון ראשון בנושא הוא פורס את משנתו הסדורה ומסביר מה עמד מאחורי פסק דינו.

"בוודאי שלא. פסק הדין דיבר אז בעד עצמו. צריך לזכור שפסק הדין הוא פסק הלכה ביסודו המושתת על דברי הפוסקים וגדולי הדור. בשנים תשמ"ד ותשמ"ח (1984 ו-1988, מ"ל) יצאו חוות דעת של גדולי ישראל בעניין הגיורים. חוות הדעת האלה מהוות את התשתית לפסק הדין שהוצאתי בענייני הגיורים של הרב דרוקמן והרב אביאור, לכן אין לי מה לחזור בי, מפני שאני שליחם של חכמים.

הייתה תקופה שהרב עמאר ביקש לעכב את פרסומו של פסק הדין הזה בכדי לעיין בו. חיכינו חודשיים וחצי ולא קיבלנו כל תשובה. באנו לרב אלישיב ושאלנו אותו: 'פסק הדין נמצא, האם מותר לדיינים לבלום ולא להוציא את פסק דינם?', דיברנו על פסק הדין הזה כשהוא ידע את מהותו, ואז הרב השיב בלשון הזו: 'פסק הדין הזה לא שייך לכם, אתם לא 'בעלי-בתים' עליו, פסק הדין הזה שייך לכלל ישראל, לכל הדיינים, לכל רושמי הנישואים, בכדי שידעו עם מי מותר להשתדך והאם מותר לאלה להכנס לכלל ישראל'. כך אני רואה את הדבר עד היום הזה".

"הליך הגיור הוא לא הליך טכני או פורמלי. כפי שמובא ב'שולחן ערוך' גיור מתבצע בנכרי שחל אצלו מפנה רוחני אמוני פנימי, והוא מקבל את אמונת היהדות ובהמשך הוא מקבל על עצמו שחייו יהיו מעוצבים על ידי תורה ומצוות ועל ידי דבר השם. זה מה שנקרא 'קבלת עול תורה ומצוות', וזהו המפתח, ולבו ונשמתו של הגיור. לכן אדם שאומר בפיו שהוא מקבל על עצמו תורה ומצוות ולא מתכוון לכך הרי אין זה גיור, גם בדיעבד. לא האמירה היא זו שפועלת את חלות המהפך בין נכרי ליהודי, לא ההכרזה הטכנית, אלא השינוי הפנימי המהותי באישיותו של הגר. חכמינו אמרו שגר שהתגייר הוא כקטן שנולד, יש פה לידה חדשה.

כל הגיורים של התקופה המודרנית בארץ ובעולם, מאז תחילת תקופת ההשכלה בה החלו נישואי תערובת ונוצר הצורך בגיורים, הם עם אינטרסים, ומתברר שרוב רובם של המתגיירים לא קיבלו מצוות בשעת מעשה הגיור וגם לא שמרו מצוות אחר כך. רוב רובם של הגיורים בתקופה המודרנית ובישראל צריכים בדיקה על ידי בית דין מוסמך לפני שהם נכנסים לקהל ישראל. הם לא ודאי יהודים".

"בוא נאמר שבכדי שקבלת המצוות תהיה אמיתית המבחן יכול להיות של חודש-חודשיים. אני עצמי לא ביטלתי גיור של אדם שהתגייר ושמר מצוות במשך כחצי שנה ואז התרחק משמירת מצוות. אני רוצה להוסיף שבגט שלו לא אכתוב 'בן אברהם אבינו', אלא אכתוב 'הגר', כי מי שעזב את הדרך לא יאה לכתוב עליו 'בן אברהם אבינו', אברהם אבינו לא מרוצה ממנו".

"נתקלתי בגיורי צה"ל עוד ברבנות של צה"ל. אני מכיר את הנושא לפני שלושים וחמש או ארבעים שנה. קצת אחרי התקופה שהרב גורן יצא מצה"ל נתמניתי לרב הצבאי של ירושלים ויהודה ושומרון. אני כותב עכשיו ביאור הלכתי מקיף שעוסק בתוקפם של גיורי צה"ל. עברתי על הרבה חומרים, בין היתר, על פסק הדין של הרב עובדיה יוסף שליט"א, וגם על מכתב הבהרה הנוגע לפסק דין שהוצג בפני פוסקי הדור.

לצערנו, גם בגיורי צה"ל וגם בפסק הדין שלי, הסיתו את הנושא מנושא הלכתי לציבורי ופוליטי, שקשור ליריבות בין חרדים לדתיים לאומיים, כאילו שיש כאן התנגשות בין שתי השקפות עולם. אותי ייחסו לצד החרדי, והטעות היא גדולה כיוון שגם בפסק דין של הרב דרוקמן אני מביא תשובות של הרב קוק והרב הרצוג, זצ"ל. צריך לזכור שהעמדה ההלכתית בנושא הגיור לא שייכת לשום זרם פוליטי".

"כן. ההבהרה מסבירה שלמעשה גם הרב עובדיה והרב עמאר מסכימים לכל העקרונות המקובלים בפסיקה בנושא הגרות. בעקרונות אין הבדל בין גדולי הדור האשכנזים והספרדים. עוד נכתב בהבהרה שאם יתברר שאותם מתגיירים בצבא לא קיבלו תורה ומצוות בהליך הגיור ולא שמרו מצוות אז גם הרב עובדיה יודה שהגיור לא תקף".

"צאו וראו מה כתב הרב עובדיה על הדברים שלו, שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, בין השאר בגלל ספרו בנושא. הוא מחוץ לזה. הוא לא איש הלכה".

"אני נגד הפרדת דת ומדינה. כל עוד שיש בידינו את היכולת בדרכים דמוקרטיות שהמדינה מסכימה להן להיות שותפים בעיצוב דמותה הרוחנית של מדינת ישראל אנחנו רואים בכך חובה.

תמצית השקפת עולמי היא שכל ישראל ערבים זה לזה, והערבות הזו לא מתבטאת רק בצרכים החומריים אלא גם בצרכים רוחניים ומוסריים. אני חי בהכרה לפיה 'ישראל – אף על פי שחטא – ישראל הוא'. יש כאלה שפרשו מדרכי התורה והמצוות, אבל בזה הם עדיין בבחינת 'תינוק שנשבה'.

עזיבתם את התורה והמצוות לא מנתקת אותם מעם ישראל. במסגרת האחריות הזאת וההשקפה שאנחנו חלק מעם אחד היושב בציון, כולל מי שאינם שומרים תורה ומצוות, אנחנו צריכים להשתדל בעיצוב דמותה של המדינה שיהיה על פי ההגדרה ההלכתית לגיור. המרכיב הלאומי היסודי שלנו הוא תורת ישראל, המרכיבים הלאומיים האחרים הם מלאכותיים. גם בן גוריון הבין שהמפתח לשמירת הזהות היהודית בארץ ובעולם זהו המכנה המשותף של התורה. זהו היסוד, אם אתה מזעזע את זה, גמרת את עם ישראל, זה יהיה לאום ככל האומות והוא לא יחזיק מעמד".

"שכל עם ישראל יביטו ויראו את המאור האלוקי והיופי שבתורה ואת הערכים שלה, ויזכו שאותם ערכים יעצבו את חייהם".